שאל את הרב

ישב''צים מעורבים

חדשות כיפה חברים מקשיבים 18/02/08 21:24 יב באדר א'

שאלה

שלום,

אני מדריכה בעזרא ועכשיו' יש לי שאלה ממש חשובה שמטרידה אותי כל הזמן.

עד עכשיו' חיי'תי בהוואי ש"אסור לדבר עם בנים" בכלל... לזה התרגלתי ולפי זה חיי'תי אבל עכשיו' פתאום נכנסים לישב"צים והכל מתחיל להתשתנות.

לעזוב את ההדרכה אני ממש לא רוצה ולא מתכוונת בשבילי כי זה ממש בונה אותי ובשביל החניכות המדהימות שלי...חבל לי עליה'ן!

השאלה היא אם זה בסדר לא לדבר עם בנים בכלל,

אבל אני רואה שתחילים להתפתח כל מיני דברים ממש לא ראויי'ם בכל הישב"צים, מבטים, הרגשות וכו'

מה הכי טוב לעשות עכשיו'?

תודה רבה

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום לך!

קודם כל, אהבתי את הגישה שלך, רגועה ותכלסי´ת .


אם היינו צריכים לחיות חיים כבקשתנו בלי התמודדויות ושאלות, הכול היה הרבה הרבה יותר פשוט
אבל...מסתבר שהחיים הם אסופה של רגעים שאנחנו צריכים ללמוד לחיות בתוכם.
גם כשלא כ"כ נוח וגם כשהדברים הם לא בדיוק כמו שאנחנו רגילים אליהם.
צריך ליישם את הדברים בתוך הקושי
זה לא חכמה לשמור כשהסביבה היא סטרילית.
לפעמים פשוט צריך להתמודד.

יש לך מטרה!
ובשבילה את נמצאת שם
יש עניין שלשמו התכנסתם (את והצוות).
והוא החשוב!
לא כל מה שמסביב.

להגיע לישיבת צוות ולתפוס טרמפ על זה שיש שם בנים..
לנהל שיחות של סתם ולזרוק מבטים, זה בטח לא העניין.

שימי לב שאני ציינתי שיחות סתמיות
כי זה לא ממש גורף
אי אפשר לשבת בישיבה , לנהל דיון ולהתעלם מרעיון מוצלח שמה לעשות...
העלה אותו בן.

אפשר להגיב ואפשר לענות
אבל לא לשכוח לעשות את זה בצניעות
להיות ממוקדת, עניינית.
לא לחפש למשוך אש (וזה לא כ"כ פשוט)
להשתדל שיהיה בך מקום של צניעות פנימית.
שלא מחפש לצעוק.. תראה אני פה.
(ואני גם מוצלחת, גם יפה וגם צדיקה)


את שואלת מה הכי טוב לעשות עכשיו?
ל ה ת מ ו ד ד .
מילת מפתח בתשובה הזו.
זה מתחיל היום וזה ממשיך כל החיים.
בגילאים בוגרים יותר זו התמודדות יומיומית
ללכת כל בוקר לעבודה שיש בה גם גברים
שלא תמיד הם דתיים, זו התמודדות לא פשוטה בכלל.
ואני אומרת לך את זה מניסיון .
צריך לתחום כל הזמן.
שהדיבור יישאר במקום שלו
בענייני עבודה/ הדרכה וכו´.

היום זו ההדרכה מחר זה בשירות לאומי
והלאה...
צריך לחנך את עצמנו מעכשיו איך להתנהג במצבים כאלו.
אני פה
עושה את מה שאני צריכה לעשות
וגם שומרת על מקומי.

לגבי הרגשות, זרקת את זה בסוף המכתב
אבל יש לזה הרבה מקום
כי מפה מתחיל הכול בעצם
ברגע שמתערבבים עם רגשות כל העסק הזה רק הולך ומסתבך
זו לא שורה אחרונה...
זו שורה ראשונה.
להיזהר, להיזהר ושוב להיזהר
סליחה שאני חוזרת על זה שוב
תזכרי כל הזמן הזה למה את שם.
למה ה´ שם אותך שם!
(בטח לא בשביל שתתאהבי לו באיזה מדריך)
וכמה אפשר להרוס אם יוצאים מהקווים..

לסיום,
אולי תתני לעצמך איזושהי תקופת ניסיון ( בינך לבין עצמך כמובן) תראי איך את מתמודדת עם הדברים , ואז תנסי לקבל החלטה, בסופו של דבר את זו שחיה את הדברים ואת זו שתקבלי את ההחלטה הסופית.

אפשר לנסות להעלות את הדברים לדיון באחת הישיבות שלכם, לשים את הדברים על השולחן זה תמיד הכי בטוח, והכי מועיל.
בכל מקרה, אני מצרפת לך תשובה בעיניין, תקראי גם אותה, נראה לי שתוכלי להיעזר בה:

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=117767

יקירתי
מקווה שהצלחתי לעזור ולו במעט
שיהיה לך בהצלחה!

ואם את מרגישה שזה עוד לא סגור את יכול לשלוח לי מייל
Gilat.t1@gmail.com

רק טוב!
גילת.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות