יחס לנשים מהתורה

שלום וברכה

נושא יחס התורה לנשים עלה באתר זה פעמים רבות רבות. בוודאי שאם תחפשי תמצאי התייחסויות שונות לשאלה זו.
לכן אכתוב בקיצור:
א. עמדת התורה היא שיש שני נדבכים ליחס בין גברים ונשים. מצד אחד, התורה מדברת על שוויון מוחלט ביניהם, וזה מתואר גם בסיפור הבריאה בפרק א של ספר בראשית בו איש ואישה שווים לחלוטין. מצד שני, התורה מתייחסת בכובד ראש להבדלים שבין גברים ונשים. אין מדובר בזכויות יותר גדולות, אלא בהתייחסות שונה – לעתים מדובר בחובות אחרים ולפעמים מדובר בזכויות אחרות.
ב. אפשר כמובן על חלק מהדברים להסתכל בצורות שונות. זה גם פוגע באישה שמישהו אחר מתיר את נדרה, ומצד שני זה נותן לה אפשרויות רבות של השתחררות מהנדר. נראה לי כי התורה בכלל לא התכוונה לא לפגוע ולא לתת אפשרויות, כי אם דאגה לשלום הבית של המשפחה, והדרך שהיא הורתה היא שלא יהיה מצד בו נדר יהווה חציצה בין האיש ובין האישה. אני לא חושב שזה בכלל קשור לאחריות או למשהו מעין זה.
ג. כאשר יש פער גדול מידי בין מה שהתורה מצווה ובין התרבות – חכמים מגשרים על הפער הזה. אחת הדוגמאות היא האיסור שהם הטילו על אב לקדש את ביתו שהיא קטנה, ואכן למעשה – אין מציאות כזו.
ד. הסיפור של אותו תלמיד חכם מוכר לי היטב, ובמקרה הייתי בארצות הברית בביתו של אחד מגדולי הפוסקים בשעה שהוא דן במקרה הזה. לא אכנס לפרטים, אולם אומר כי מוטל על פוסקי ההלכה שלא להסכים בשום פנים ואופן למצב בו אדם נבל מנצל את ההלכה, ופוגע בבנות שלו בדרך זו. ואכן, רוב הפוסקים התירו את הנערה הזו, אולם לצערי לא כולם.

כל טוב