שאלה
היי.. שאלתי כבר את השאלה הזו. אבל לא הבנתי את התשובה ששלחתם. אני אשמח אם תסבירו את עצמכם קצת יותר ברור.. השאלה היא כזו. אם היהדות דוגלת בלא לצער בעלי חיים. יש כל כך הרבה חוקים וסיפורים על העניין. איך הרבנים מרשים לעצמם לתת כשרות על דברים כמו כבד אווז. עגל חלב. ביצים מתרנגולות בכלובי סוללה. ועגלים מיובאים מאוסטרליה.? אם התורה שלכם כל כך דוגלת במינימום סבל לבעלי החיים. איך אתם מרשים לעצמכם לממן את התעשיה הכי אלימה שקיימת?
התשובה שנתתם לי לא הייתה קשורה לנושא. זה היה משהו על כך שהאדם הראשון היה צמחוני. את זה אני יודעת. ועל כך שהשחיטה היהודית היא הכי פחות אלימה והחיה סובלת מעט. -זה לא נכון מבחינה מדעית.
תשובה שלישית שבעלי חיים נבראו על ידי האלוהים כדי שנשתמש בהם לצרכנו השונים.
אז ככה. אין שחר לטענה שבעלי חיים ניתנו לנו על ידי אדוני כדי שנאכל אותם.
על פי סיפור הבריאה של התנך היהודי. בגן עדן אדם וחווה התקיימו על תזונה צמחית. ורק אחרי המבול הותר לאכול בשר. (לא חויב. לא הומלץ. רק הותר)כי הרמה המוסרית הייתה נמוכה. וגם ככה לא היה מה לאכול כי המבול הרס את הצמחיה.
גם אם נתנו לנו היתר לאכול בשר. זה לא אומר שאנחנו חייבים לאכול את זה. כי על ידי המנעות מאכילת בשר אנחנו מונעים סבל עצום ממספר רב של נפשות.
מן הראוי לעשות כך, גם אם לא צוונו במפורש, כשם שהחברה שלנו אימצה רעיונות אחרים שלא מצווים במפורש בהלכה, כמו מונוגמיה או התנגדות לעבדות.
היהדות נותנת אישור לשחיטה. לא לגרימת עינויים לבעלי חיים. ז"א אין לנו אישור מרבנים לעוות גנטית תרנגול. כדי שבגיל 7 שבועות הוא כבר יהיה תרנגול בגודל מלא עם חזה ושוקיים ענקיות. (כי זה משתלם מבחינה כלכלית. לאף אחד לא אכפת ש90% מהתרנגולים נכים. או שיש להם לב וריאות כשל אפרוח)
אין לנו אישור לפתם אווז 5 פעמים ביום ולהגדיל את הכבד שלו פי 12.
אין לנו אישור לעוד הרבה דברים שיש עליהם כשרות.
אבל עובדה שלאף אחד לא אכפת (כולל הרבנים).
כל עוד חותכים להם את הושת. אז כביכול עשינו מצווה.
אילו הפוסקים ידעו מה קורה היום במשקים המתועשים הם ודאי היו פוסקים כשרות אחרת.
יש לנו זכות בחירה לגבי התזונה שלנו, וחובה עלינו לקחת בחשבון ערכים יהודיים בסיסיים וכמובן ערכים מוסרים אוניברסלים, שאינם מתיישבים עם המציאות הקשה של התנאים שבהם מגודלים בעלי החיים בתעשיות המזון
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בעזה"י
שלום,
אני יודע שביקשת לא לפרסם את השאלה, אבל חשבתי שהיא מספיק חשובה להרבה אנשים והרשתי לעצמי להסיר את כל הפרטים המזהים ולפרסם...
אינני יודע מי כתב את התשובה הראשונה ועל כן אינני יכול להתייחס אליה ישירות. אני יכול לנסות ולהתייחס (לפחות לחלק) מהנושאים שהעלת.
אני מסכים מאד עם ההנחה שמציאות השוק המודרני והלחצים הכלכליים גורמים לבני אדם לפגוע בעולם הטבע בכלל ובבעלי חיים בכלל מטעמים כלכליים אנוכיים ורדיפת בצע.
הדרך לתיקון של הפגמים שכבר גרמנו היא ארוכה והמודעות לכך לא מספקת בעליל...
וחבל.
כשברא הקב"ה את עולמו לקח את האדם והראה לו את כל אילנות גן עדן ואמר לו "כל מה שבראתי לכבודך בראתי- תן דעתך שלא תקלקל. כי אם תקלקל אין מי שיתקן אחריך".
אני כן חושב שהאדם הוא נזר הבריאה.
אני כן חושב שהקב"ה רצה שהאדם הוא זה שיעצב ויכווין את העולם ונתן לאדם את הכוח לעשות זאת.
אבל דווקא בגלל שהעולם נברא כדי לשמש כלי ביד האדם למימוש מטרות אלוקיות- חלה חובה עצומה על האדם להשתמש בעולם בצורה נבונה וחשוב מכך מוסרית.
אם מטרתנו בעולם להביא לעולם מוסרי ורוחני יותר לא נוכל לעשות זאת ע"י התנהגות לא מוסרית והרסנית כלפי הבריאה והטבע האלוקי הסובב אותנו.
זו, על רגל אחת , היא השקפתי בנוגע ל´איכות הסביבה´ ומודעות הסביבה.
אני רואה חיוב תורה לשמור ולשמר את הטבע ולהמנע מהתנהגות לא מוסרית כלפי בעלי חיים.
עד כאן אנחנו מסכמים...
עכשיו נרד לפרטים:
כשרות- דיני הכשרות מתייחסים אך ורק לנקודה אחת- האם החיה כשרה? האם השחיטה נעשתה באופן כשר? והאם ההכנה נעשתה באופן כשר?
כל שאר הנושאים- אם כי הם חשובים אינם חלק מדיני הכשרות!!! נקודה.
אני אמנם בעד שהרבנות תמנע מלתת הכשרים למפעלים או מגדלים שמענים בעלי חיים ואני גם בעד להמנע מלתת תעודת כשרות למסעדות ומפעלים שעושקים את העובדים בהם ולא שומרים על זכויותיהם הכלכליות. (מכאן גם תמיכה גדולה בתו החברתי של תנועת מעגלי צדק...)
אבל ברור לי שאין זה עניין של כשרות כלל!!!!
מפעל שעושק את שכר עובדיו -צריך להסגר, אבל מבחינת כשרות - האוכל כשר.
וזה נכון אצל בני אדם לא פחות (ואולי יותר(?)) מאשר אצל בעלי חיים.
הרבנות נותנת כשרות ע"פ דיני הכשרות ביורה דעה של שולחן ערוך ותו לא. וגם לדעתי אלו ורק אלו הם דיני הכשרות!
לגבי השחיטה- בין אם זו דרך שחוסכת יסורים ובין אם לא, זוהי הדרך שבה ציווה אותנו הקב"ה לשחוט. אנחנו שוחטים כך לא משום שזה מונע צער בעלי חיים (אם כי ייתכן שזה גם נכון) אלא משום שהקב"ה ציווה לעינו לשחוט בדרך זו.
אני מאמין שצריך לנסות למנוע צער בעלי חיים ככל שאפשר- אך שוב, אין זה נוגע ישירות לדיני השחיטה של התורה!!!
אין אישור מאף רב לפטם אווזים או לעוות תרנגולים- משום שלא שואלים אותם!!! ואילו היו שואלים אני מאמין שברוב רובם המוחלט של המקרים היו הרבנים אומרים שאסור...
לגבי צמחונות ומוסר- אני ממליץ מאד ללמוד את חזון הצמחונות והשלום של הראי"ה קוק.
אך מעבר לכך אני רואה לנכון להזכיר את שיטת ר´ יוסף אלבו בעל ספר העיקרים: ר"י אלבו טוען שלהיות צמחוני מוביל את האדם להיות לא מוסרי!!!
מדוע?
משום שיש היררכיה- אנחנו איננו חיות, אלא בני אדם ומשום כך אסור לנו להתנהג כמו חיות אלא כמו בני אדם. כשאדם נמנע מלאכול את החיות מטעמים מוסריים הוא בעצם מציב את עצמו בדרגה שווה לשלהם ועל כן בעצם עלול להרשות לעצמו להתנהג כמו חיה...
ההיתר לאכול את החיה מציב אותנו במדריגה מעליה ועל כן דורש מאיתנו להתנהג כמו בני אדם ולא מכו חיות...
את יכולה לא להסכים, אבל דבר אחד ברור.
יש וחייבת להיות היררכיה בין בעלי חיים לבני אדם.
לטענתך שאין שחר שהקב"ה נתן לבני האדם את החיות לאכול -אין שחר.
כך או כך- בני אדם וחיות אינם שווים.
מסיבה זו החיה איננה מחויבת לשמור על חייו של אדם ואילו אדם מחויב לשמור על חייה של חיה.
החיה איננה נמנעת מ´צער אדם´ ואילי על האדם מוטלת חובה להמנע ככל שאפשר מצער בעלי חיים.
ומאותה סיבה גם מותר לבני אדם לאכול חיות לא פחות (ובעצם יותר) משלחיות מותר לאכול בני אדם.
הבעיה היא שישנם אירגונים ירוקים ותומכי איכות הסביבה ועולם החי ששוכחים שהאדם קודם לחיה ושחייו קודמים לחיי החיה.
בגירוש האחרון מגוש קטיף היו שקבלו על כך שהכלבים נותרו עזובים בגוש... ובני האדם שגורשו ונותרו ללא בית??? האם הם פחות חשובים???
אני כן חושב שצריך לשים אינטרסים של בני אדם וצרות של בני אדם לפני אלו של בעלי חיים (וגם צרות של קרובים לפני צרות של רחוקים), אך לדעתי יש לנו מספיק מקום בראש ובתקשורת וגם בדיון הציבורי כדי להתייחס לפחות לחלק מהבעיות החריפות יותר של עולם החי שכן, כאמור, זו חובתינו כבני אדם...
אם את מרגישה צורך מוסרי שלא לאכול בשר- אשריך!
ייתכן שאת ברמה רוחנית גבוהה יותר משל רוב העולם כיום.
את מוזמנת לדבוק בדעותיך וגם לנסות לשכנע אחרים בצדקת דרכך- אך אינך יכולה לתבוע ולכפות את עמדותיך המוסריות על אנשים שאינם מקבלים אותן.
להגיד שלאף אחד לא אכפת (כולל הרבנים) נראה לי כהאשמה קצת חמורה מדי. הנה לי אכפת, עובדה.
התורה התירה לנו לאכול בשר, ובמקרים מסוימים גם המליצה לנו לאכול אותו (אין שמחה אלא בבשר ויין, ברבורים ושלו ודגים) ובמקרים מיוחדים גם חייבה שנאכל אותו (קורבנות).
ונקודה אחרונה:
יש אנשים שרוצים לצעוק על מה שמפריע להם- זכותם.
יש אנשים שרוצים לשנות ולתקן- ואת זה לא עושים בכפיה ובטח שלא בצעקות...
אם את רוצה באמת לתקן עליך למצא איך עושים את זה מתוך העם ומתוך המערכת התודעתית.
הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק...
בברכה,
אור
צוות ישיבת צפת