יחסים עם חותנים

שלום וברכה

בשאלות אלה יש ללכת על קצות האצבעות. רב הנסתר על החשוף, ואני לא מכיר אפילו את קצה החוט של הסיפור, על כן אין בידי לתת עצה של ממש.
מה שניתן לעשות הוא לומר כמה עקרונות כלליים, ואתם תגזרו את הדברים הראויים בפניכם:
א. עיקר העיקרים הוא היחסים בין בני הזוג. הם קודמים לכל דבר אחר. לפיכך, שאלת היחס עם החותנים אינה מנותקת מעמדת אשתך בנושא זה.
ב. לפיכך, את הבירור הזה אתה צריך לעשות עם אשתך. לתאר בפניה את המצוקה שלך, לתאר את רצונך שלה יהיה טוב ואתה לא רוצה שהיא תחוש נתק מהוריה וכדו', וביחד לטכס עצה. זו לא רק עצה טובה, אלא חובה הלכתית של ממש ביחסים בין בני הזוג.
ג. לאחר שתקבעו את המדיניות המשפחתית, שיכולה לנוע מצמצום דרסטי של הביקורים, דרך נסיעות רק של אשתך ועד לעובדה שאתה תצליח להתגבר על הערעור הקיים ולבוא תדיר – אז תדברו עם ההורים שלה על מה שהחלטתם, או שאין צורך כלל לדבר אלא רק לבצע.
ד. כמובן שכל זה בכפוף להנחה שלא ניתן ליישב את הדברים בדרך אחרת, ובפיוס בינך ובניהם. אם ניתן להתפייס – זה הדבר הנכון ביותר, אנושית והלכתית.

כל טוב והרבה שלום