שאלה
בס"ד
שלום רב כבוד הרב,
אני בחודש השמיני להריוני, רופאת הנשים שלי אסרה עליי לצום כיוון שיש לי ברזל נמוך, סוכר נמוך (באופן יחסי), וכן חולשה כללית, בנוסף על כל אלה היא ציינה בפניי שצום במצב כזה ובחודש כה מתקדם עלול להוביל ללידה מוקדמת חו"ש.
אמי היקרה התייעצה עם רב מכיוון שקשה עליי מאוד החלטתה של הרופאה והוא קיבל ללא עוררין וללא שאלות את המלצתה של הרופאה ואמר לאמי להסביר לי שעצם העובדה שלא אצום זו מצווה...
קשה לי מאוד...
אני יודעת שכן ניתן וצריך לצום בהריון, גם עם ברזל נמוך מעט.. מצד שני אני גם מודעת למגבלותיי ואכן חשה חולשה.. מה עושים עם היראה העצומה שיש לי כלפי היום הזה? איך ניתן להעלות על הדעת לאכול ולשתות ביום הכיפורים זאת לאחר שאני צמה צום מלא כבר מילדות (עוד לפני גיל המצוות)?
כמו כן יש לי כמה שאלות טכניות (במידה ואכן אצליח לא לצום..)
1. האם מותר לי לצחצח שיניים (עם מי פה ולא עם מברשת)?
2. מה מותר לי לאכול ולשתות? אני יודעת שנוהגים לפי שיעורין, האם גם אני צריכה לנהוג כך? ומה הם אותם שיעורים?
3. האם מותר לי לשתות אפילו חצי כוס של שתייה חמה בבוקר - הדבר יקל עליי מאוד שכן, בבוקר בעת הקימה מהשינה זה הזמן שבו החולשה מתבטאת ברמה הגבוהה ביותר, ושתיית משקה חם (נס קפה..) מסייעת לי מאוד.
מתנצלת מראש על האורך, ומודה לכם מקרב לב על האתר הנפלא הזה!!
שתהיה לכולנו חתימה טובה ושנה טובה בע"ה!
תשובה
שלום
כלל מסור בידינו מרבותינו- "לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי ששכן שכינתו במקום הזה".
יראת השמים שלנו היא יראת שמים דוקא, ולא יראת המצוות עצמן. המקור לקיום המצוות ולדבקות בתורה ובעשיית הישר, הוא ד'. המקור אינו התחושה הטובה, הרגש המתפרץ, המצווה המעניינת. ועל כן, אם ד' מצווה לבטל מצווה עבור חולה, אזי המצווה לצום עבורו ריקה מכל קדושה ויראת השם.
בכך שתאכלי ותשתי את מקיימת דבר ד', ומדגישה שממנו את יראה ולא מהטכניקה של המצוות לכשעצמה.
א.יש להמנע
ב.מה שהרופאה מדריכה, לשמירה על הסוכר והברזל. אם אפשר, עדיף מאד לאכול ולשתות לשיעורין- כל שבע דק, שליש כוס חד פעמית ונפח אוכל פחות מקופסת גפרורים.
ג.מותר לך לשתות קפה, אך אם אפשר לשיעורין מבחינה רפואית, אזי יש להקפיד על שיעורין.
חתימה טובה בספרם של צדיקים
ג.