יהיה טוב

מוריה שלום וברכה,
מהדברים שכתבת ניכרת מועקה רבה ומבין השורות ניכר קושי כבד עוד יותר. מאחל לך שהעננים יתבהרו ותקווה חדשה תפציע מהרה.
לשאלך - נראה לי שאת מערבבת בין המושג "אמונה" למושג "תקווה". המחשבה הספקולטיבית שיהיה טוב, היא תקווה ולא אמונה. תקווה היא מחשבה לא ראציונלית ולא מוסברת אך היא נקודת התבוננות המחזקת את האדם מבחינה פסיכולוגית ונותנת לו תנופה להמשיך בחייו למרות הקושי. התקווה עוסקת בשאלה "מה יקרה לי?" בעוד האמונה עוסקת בשאלה "מה עלי לעשות?" משמעות האמונה בה´ היא החובה שלי לקיים את מצוותיו ולא הערובה לכך ש"יהיה טוב" למישהו.
אני ממליץ לך בחום לקרוא את מאמרו החשוב של הרב יוסף דב סולובייצ´יק "קול דודי דופק" (בתוך הספרון "איש האמונה") העוסק בשאלה קרובה. הרב סולובייצ´יק במאמר המדובר, דוחה על הסף את התפיסה לפיה "יהיה טוב", או "הכל לטובה" וקובע נחרצות ש"הרע הוא עובדה שאין להכחישה". את מי שמנסה בכל זאת להכחיש את קיומו של הרע, מכנה הרב סולוביי´ציק "שוטה והוזה הזיות".מסקנתו והמלצתו היא נסיונו של האדם להבין את ייעודו וויתור על הניסיון להבין את גורלו.
לשאלתך הנוקבת - איך מחזירים את האמונה עבור מי שלא רוצה, אבל רוצה לרצות - דומני שלימוד (כדוגמת זה שהצעתי בפסקה הקודמת) הוא צעד ראשון מיני רבים בדרך זו.
ועדיין - אני קורא את שאלתך וחש שרב הנסתר בה מהגלוי ושהמצוקה רבה. אם תרצי, תוכלי לפנות אלי להמשך ליבונם של הדברים - ilay.ofran@gmail.com
בשורות טובות,
אילעאי


(התשובה ניתנה מהרב אילעאי עופרן)

רבני בית הלל משיבים על שאלות גם בפייסבוק - כנסו עכשיו - http://www.facebook.com/B.Hillel?filter=2