שאלה
שלום תמיד הצטיינתי בלימדים ויש לי כישרונות בהרבה תחומים וגם בספורט, אבל מגיל קטן לא ידעתי לתקן שום דבר, הייתי הורס הרבה דברים אבל שנאתי כל דבר שקשור עם סבלנות, להרכיב או גל דבר טכני ועם הזמן גם איבדתי את החוש הזה לגמרי, היה לי קשה מאוד עם התפילין ולפעמים התייאשתי בעת הנחת התפילין הגעתי למצבים כשכמעט קיללתי בזמן הההנחה כי זה יאוש גדול לא להצליח לעשות פעולה כל כך פשוטה ושאני הייתי בא בנושאים כאלו לאנשים אחרים היו צוחקים עלי לפעמים בעוד שבאים אלי לקבל עזרה בלימודים או במחשבים בנושאים שכל ילד אמור לדעת אותם אני תמיד מנסה לעזור בלי לצחוק בדרך על אותו אדם הייתי תקופה של חודשיים בבית חולים אז בא בנאדם מחב"ד להניח לי ומאז אני יודע להניח אבל היום יש בעיה אחרת הטלית, אני לא בא בגלל זה זה לשחרית של שבת, פעם אחת הגבאי זרק לי הערה שטלית זאת לא מגבת (כי באמת אני לא יודע לסדר אותה כמו כולם) וזה העליב אותי וכבר נמאס לבקש כל עם מאדם אחר שיסדר לי אז פשוט הפסקתי לבוא לשחרית של שבת גם שחרית רגילה הפסקתי ולאט לאט הפסקתי להתפלל שחרית בכלל, ניסיתי גם להתאמן בבית עם אבא שלי כמה פעמים אבל זה לא הולך איתו יש קצר ביננו בדברים שהוא מנסה ללמד אותי, מה לעשות? אולי עדיף לבוא ולהתפלל בלי טלית ככה אני אראה מוזר, גם כל פעם היא נופלת וצריך לסדר אותה ואם היא נופלת צריך לבקש עוד פעם שיסדרו, זה עושה לי פאדיחות במקום להתרכז בתפילה אני כל הזמן עסוק בטלית
תשובה
שלום לך
אצל האשכנזים לא לובשים טלית לפני החתונה וכך נוצר מצב שגם רווק בן 50 אינו מתעטף בטלית בבית הכנסת.
גם אם אינך אשכנזי מותר לך לנהוג בדרך זו
בהצלחה דוד לוי
098987548
הרבה יותר חשוב מכך -
שתשפר את הקשר עם אביך, זה בסיס ראש וראשון לכל ענין והאחריות לעשות זאת מוטלת עליך