שאלה
שוב שלום לרב
סליחה שאני חוזרת לאותו נושא אך ראיתי לנכון לתת לעצמי זמן לחשוב לפני שאגיב (ואם בכלל אני מרגישה צורך שאגיב) להסברך בנושא הטומאה.
ראשית, תודה על התשובה ותודה לאתר כיפה הנותן אפשרות לנהל דיונים בנושאים רגישים, דבר שמעולם לא הייתי מעיזה לעשות בשיחה פנים אל פנים.
טקטיקת ה"תמונת ראי" העלתה חיוך על פני והחזירה אותי לעיין שוב בפרשת תזריע מצורע. אכן בקריאה שניה אני רואה שההבדלים בין הטומאות הרבה יותר קטנים משחשבתי. ולכן הטיעון המגדרי בנוגע לטקסט המקראי אינו רלוונטי. (אך על פניו, נראה לי שהוא עדיין תופס לגבי התיחסות חז"ל). יתכן שהנחת היסוד שלי היתה שגויה שמיד אני רואה את ה"עוול" שהתורה עושה לנשים, בלי משים לב שאותו "עוול" יש לגברים.
יתכן גם שמיעוט הלימוד לפני הנישואין וההשפלות שעברתי בטבילה רק מוסיפים אש למדורה שכל הזמן דלוקה אצלי.
התוכל להסביר בבקשה שני דברים נוספים?
הראשון – הפסוקים "וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים ומצא עד הערב. ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר היא יושבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב"
אינני מבינה איך משהו מופשט ולא אמיתי "קופץ" מאדם לאדם ומאדם לכלי.
הדבר השני - הפרשנות וההתיחסות של חז"ל ומורי ההלכה לענין הטואמה .
גם אם אסתכל על הדברים בצורה אחרת (ואני בהחלט מנסה) אני נתקלת שוב ושוב בפסקי הלכה (ולאו דוקא של המגזר החרדי) שהם בעיני פוגעניים ומשפילים. הבעיה לדעתי לא אצל השואל אלא אצל הנשאל. האם גם אותם (פוסקים) נגדיר כ"בעיה" ו"עמי ארצות" ? (הכוונה לפוסקים האוסרים על מסירת דברים מיד ליד,הצעת המיטה ליד הבעל, התקרבות לקבר וכו') מה הקשר בין זה לטומאה המקורית הכתובה בתורה? איך אוכל להבדיל בין "עמי הארצות" שדרכם אין ללמוד תורה לבין מורי ההלכה המוסמכים? (כל הרבנים שעונים באתר הם רבנים אורתודוכסים מוסמכים).
עושה רושם (אולי מוטעה) לפעמים, שלחז"ל ולרבנים בכלל, יש אובססיה בנושא הטומאה. (אפילו קראתי שיש מחלוקת בין הפוסקים האם מותר לאשה לשיר לפני בעלה כשהיא במחזור !) הנה שוב בוערת האש בקרבי.למה חז"ל בכלל מתעסק עם ענין כזה?!?(זו רק דוגמא).
האם אתה יכול להבין גם את הצד שלי ולהבין את הרתיעה מנושא הטומאה ?
אני שוב מרגישה צורך, לא להתנצל, אך בכל זאת להביע את תודתי שאתה מוכן לדון בנושא הרגיש הזה. זה לא דבר המובן מאליו.
תשובה
שלום וברכה
רשת האינטרנט אכן מאפשרת לייסד את בית המדרש העכשווי. לצערי, המערכת הזו מנוצלת פעמים רבות מידי לרעה, בעיקר במסגרת הטוקבקים, וחבל.
א. איני יודע להסביר את מעבר הטומאה, ובעיקר לא את מה ששאלת. הנושא הזה הוגדר ברמב"ם כ"מטמאי משכב ומושב", והזב הזבה והנידה מטמאים את המשכב והמושב שלהם גם אם הם בכלל לא נוגעים בו. אלו מושגים אלוקיים, שאיני מנסה אפילו להבין אותם.
ב. שאלת ההימנעות מהעברת דברים, הצעת המיטה וכדו' – אינה קשורה לדיני טומאה וטהרה, אלא לדיני הרחקה מעריות. דווקא האינטימיות הרבה שיש בין איש ובין אשתו בימים שהם מותרים האחד לשני מהווה את הסיבה להרחקה הקפדנית בימים שהם אסורים. שוב, אין מדובר בפגיעה והשפלה, בשל העובדה שהרחקות אלו מוטלות על הגברים ועל הנשים בדיוק באותה מידה, אלא מדובר ברצון עילאי שלא ליצור מגע בין בני הזוג, דווקא בשל האהבה הגדולה שיש ביניהם. לגבי התקרבות לקבר – זה כלל לא קשור לנושא זה, וגם לא נושא הלכתי, אלא עמדה קבלית, שהרוצה לנהוג בה יכולה לנהוג בה, ומי שאינה נוהגת בה – אינה נוהגת בה.
ג. על כן, אם יש אובססיה – היא לא אובססיה העוסקת בהיבטי הטומאה, אלא במשקל הגדול שיש ליצר המיני בעולמנו. אף אני סובר שמוטב היה להתמודדות עם סכנות היצר המיני שלא יעסקו בה יותר מידי, כי ההפרזה בתחומים אלה היא היוצרת את חוסר הצניעות ולא מתמודדת עימה. אולם כל זה הוא נושא אחר שאינו קשור לנושא הדיון החשוב שאת העלית.
כל טוב