טבעת נישואין ופסוק להזמנה

שלום

כתוב בספר נישואין כהלכתם פרק ז' סע' כ"ד - כ"ה, שנהגו שהחתן שם את הטבעת על האצבי ליד האגודל.
מקור המנהג מספרי הסוד, וכן מהטעם הגלוי שכך הנתינה ברורה לעין כל.

מעיקר הדין, אין חובה של השמת טבעת כלל. עצם נתינת הטבעת לידי האשה מספיקה, אלה שכאמור לעיל, התפתח המנהג שהחתן יענוד הטבעת בדוקא על האצבע.

לאחר החתונה, מותר לאשה להעביר את הטבעת לאיזה אצבע שתחפוץ.

אני משער שבימי קדם נשים וגברים ענדו טבעות, והם שימשו מעין חותמת. אני מניח שכדי לחתום עם טבעת, הדרך היעילה היא על האצבע ליד האגודל.
מאז שחדלו להשתמש בטבעת ככלי חתימה, ועושים שימושים רבים אחרים עם האצבע - הפכה הטבעת דוקא למטרד באצבע זו. כך לענ"ד נדדה הטבעת בימינו מן האצבע המורה לזו שליד הזרת.


לגבי הפסוק והשמות, נראה לי שבחירתכם יפה וראויה.

כל טוב
ומזל טוב