חשש מחתונה בגלל אהוב

שאלה

שלום כבוד הרב, אני בחורה דתייה בת 23, כרגע אני סטודנטית ועומדת לקראת סיום התואר ב"ה. אני עדיין רווקה, וכמובן שכולם ובעיקר המשפחה לוחצים עליי כבר להתחתן. אני לא יודעת מה לעשות-אם לומר את האמת אני לא כזה לחוצת חתונה ולא ששה לרוץ ולהתחתן, כי ברור לי שחיי הנישואין זה לא גן שושנים. לפני כמה שנים הייתי בטוחה שבגיל 23 אני כבר אהיה נשואה עם ילד, אבל ככל שעובר הזמן הרצון שלי להתחתן הולך ופוחת, עם כמה שזה אבסורדי. אני לא אשקר לעצמי ולך, כן קיים בי הרצון להתחתן ולהקים בית נאמן בישראל, אבל מצד שני טוב לי גם להיות לבד, להשקיע בעצמי ובתחביבים שלי, לא להיות מחוייבת לאיש ולא לתת דין וחשבון לאף אחד (חוץ מהקב"ה כמובן). אני לא יודעת מה לעשות כבוד הרב, אני חווה קונפליקט לא פשוט, אולי חלק ממנו נובע מאהבה נכזבת שחוויתי בגיל ההתבגרות (בגיל 17). מאז שזה קרה והחבר שלי נפרד ממני לא בא לי להתקשר לאף אחד, כי אני יותר מדיי חוששת להיפגע. אומנם כן יצאתי עם בחורים בשנים האחרונות מאז הפרידה והיו חלק שכן מצאו חן בעיניי אני מצאתי חן בעיניהם, אבל מהר מאוד זה נגמר כי הבנתי שאין טעם להמשיך כשאני לא בשלה לחתונה ולחיי נישואין. המחשבות על הבחור מהעבר עדיין לא מרפות ממני. יש תקופות שבהן אני לא חושבת עליו בכלל , אבל פתאום זה חוזר וממלא אותי..ברגש. לאחרונה זה קורה הרבה ואפילו חלמתי שאנחנו מתחתנים (!). אני חושבת שהמחשבות והחלומות האלה נובעים מכך שהקב"ה רוצה לעורר אותי להתחיל לחפש בן זוג כדי לשכוח מהבחור ההוא ולהמשיך הלאה-אבל אין לי את הכוחות לחפש בן זוג ומעבר לכך אני מפחדת להיפגע, ואולי זאת הסיבה שאין לי כוח לחפש. אני גם יודעת שחיי נישואין ידרשו ממני ויתור גדול וגם יעמידו אותי במצב רגיש ופגיע-ואני לא יודעת אם כל זה בשבילי בכלל. מה שאני מנסה להגיד מכל זה הוא שאני חוששת להתחתן מתוך לחץ חברתי רק בגלל שכולם מתחתנים ולא מתוך רצון פנימי שלי. מה כבוד הרב מציע לי לעשות על מנת לפתור את הקונפליקט הזה? אני בטוחה שיש עוד בחורות שחוות את הקונפליקט הזה ומתביישות להביע אותו בקול רם.

תודה מראש וסליחה על הבלבול במכתב..

תשובה