שאלה
לה"ו
שלום וברכה!
קראתי בי"ד החזקה למב"ם(וכן גם מופיע במשנה)שחרש נחשב כשוטה וקטן.
האם ההגדרה הזאת תקפה גם להיום ואכן אסור לאדם חרש לעלות לתורה ולקרוא (והאם זה משנה אם יש לו מכשיר שמיעה שבעזרתו הוא יכול לשמוע חלקית)או שאולי בעבר הם נחשבו כטיפש בשל חוסר היכולת לתקשר (ללא שפת סימנים)והכלל לא תקף להיום??
תודה מראש!!
תשובה
שלום וברכה,
א. אנו מצטערים על ההמתנה הארוכה...
ב. חרש שדיברו בו חכמים בכל מקום הוא שאינו מדבר ואינו שומע - חגיגה ב: (מה שנקרא בימינו: חרש אילם). כנראה לאור חוסר היכולת לתקשר עם אנשים, חז"ל הגדירו אותו כשוטה. אך אין זו הגדרה רגילה של שוטה, שכן בסוגיא בחגיגה שם מבואר שגם חרש כזה יכול ללמוד, אלא שהוא אינו יכול ללמד. בכל אופן כדאי להסתכל שם בגמ' וללמוד את הסוגיא מראשיתה.
ממילא לפי הגדרה זו אדם שיכול לתקשר עם הסביבה באפשרות מכשיר שמיעה אינו מוגדר ככזה.
ג. לגבי חרש שאינו אילם (או להיפך) הוא פיקח לכל דבריו, וכמעט לכל הדינים שבתורה דינו רגיל (פרט לדברים שצריך דיבור - למשל כמו עדות).
יום טוב.