חניכות שלי מסתובבות עם בנים

שלום וברכה

השאלה שאת שואלת היא כמובן כבדת משקל מאוד, והיא מחייבת מערכה חינוכית רחבה מאוד, שלא ניתן לברר אותה במסגרת אתר מצומצם זה שנועד מטבע הדברים לתשובות בשאלות ממוקדות יותר. על כן מה שאכתוב הוא ראשי פרקים בלבד, ומתוך כך את תוכלי להתחיל לפתח לעצמך את הדרך בה את תדריכי אותן:

א. לפני הכל את צריכה לאהוב את החניכות, גם את אלה שלא נכנסות לשום דבר וגם את אלה שמדברות כל הזמן על בנים, וכל אחת. אי אפשר לחנך בלי לאהוב.
ב. לא זו בלבד, אלא שאת צריכה להאמין בהן, ולראות את הצדדים הטובים שיש בכל אחת מהן. גם אם הן מתנהגות בסוג של קלות דעת – יש בהן צדדים טובים ומתוך הצדדים הטובים צריך לבנות.
ג. לא מתחילים בהסברים ישירים על הנושאים האלה. בונים פעולות דווקא על נושאים שונים, שהופכים אותן לבנות רציניות יותר ועוסקות בנושאים מרוממים שונים ומגוונים. אם מישהי כלל לא נכנסת ולא רוצה להיות חלק מזה, ולאחר שאת דברת איתה לא שיחת תוכחה אלא שיחה שפותחת אותה לשתף אותך בעולמה ובתפישותיה ובכל זאת זה לא הועיל – זה הזמן לומר לה כי היא לא יכולה להיות חלק מכן; אולם, בדרך כלל אם מדברים עם כל אחד שיחה אישית, ואני מדגיש שוב כי אין מדובר בשיחה אישית של תוכחה אלא בשיחה אישית שאת באה באמת להקשיב לה, ומתוך ההקשבה הזו לומדת אותה, וכן אם עוסקים בהתחלה בפעולות בנושאים אחרים ולרגע מעלימים עין מהיחס לבנים – זו דרך בונה ומקדמת.
ד. אחרי שיצרת את האווירה בה ניתן לעסוק בדברים חינוכיים וערכיים אחרים – רק אז יש אפשרות לדבר על נושא הצניעות. מתחילים כפי שכתבת בנושא יכולת האדם לעמוד על אישיותו ועל עצמיותו ולא להיכנע ללחץ חברתי (יש הרבה פעולות בנושאים אלה); לאחר מכן על בשורת היהדות במקום של הצניעות וחשיבותה וכדו'.

נראה לי שבדרך זו בונים הרבה יותר.

כל טוב ובהצלחה. אשמח לעזור