חלומות

שלום לך.
באופן כללי – לחלומות יש תפקיד. ישנה בחינה שעליה נאמר – ´חלומות שוא ידברון´, אך ישנה בחינה נוספת שעליה אמרו חז"ל שכל שישן כמה ימים ללא חלום נחשב לחוטא.
החלום – גם אם לא מתייחסים לדבריו כאמת מוחלטת, הוא בא לעורר את האדם, ובמיוחד שאת אומרת שחוית זאת כבר מספר פעמים.
כשאדם חולם חלום רע, ומרגיש הרגשה לא טובה, עליו לתת צדקה, ולעשות "הטבת חלום". הטבת החלום נעשית בפני שלשה אנשים האוהבים אותו, ויש סדר אמירה מסוים שצרפנו כאן.
מלבד זאת – יש ללכת לבית הכנסת בתפילת שחרית, ובזמן ברכת כהנים לומר בלחש את הנוסח של "ריבונו של עולם" המובא כאן למטה, ולהשתדל לסיים ביחד עם הכהנים כדי שהציבור יענה אמן גם על דבריו.

לגבי שמירת השבת – מכיון שזהו דבר שהאדם מחויב בו בכל מקרה – מכח נתינת התורה לעם ישראל כולו, לא שייך לעשות התרת נדרים על נדר כזה, וצריך להתחזק בשמירת השבת.
יהי רצון שבזכות שמירת השבת ה´ ישלח לכם בריאות, אריכות ימים, ברכה והצלחה בכל מעשיכם...
חנוכה שמח...


הנספחים לקוחים מתוך דיסק של "המאגר התורני":
בתחלה יאמרו המטיבין להחולם פסוק זה:
הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי:
החולם אומר ג"פ רצופים:
חֶלְמָא טָבָא חֲזָאִי:
והמטיבין עונים ג"פ:
חֶלְמָא טָבָא חֲזַיְתָא:
גם עונים פ"א:
חֶלְמָא דִידָךְ טָבָא הוּא וְטָבָא לֶהֱוֵי, רַחֲמָנָא לְשַׁוְיֵהּ לְטַב, שְׁבַע זִמְנִין לִגְזְרוּן עַלֵהּ מִן שְׁמַיָא דְּלֶהֱוֵי טָבָא וְיֶהֱוֵי טָבָא, טָבָא הוּא וְטָבָא לֶהֱוֵי:
ככה יאמרו החולם והמטיבין ז"פ:
בשעה שמטיבין יאמר החולם חטאתי עויתי פשעתי עברתי על מ"ע ועל מל"ת:
ואחר כך יאמרו המטיבין ג´ הפוכות וג´ פדיונות וג´ שלומות והחולם אומר:
הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה:
ועונין - אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל, וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם:
וְלֹא אָבָה ה’ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ ה’ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ:
החולם אומר - פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי:
ועונין - וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה, חַי ה’ אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה, כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה, וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת:
וּפְדוּיֵי ה’ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה:
החולם אומר - בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה’ וּרְפָאתִיו:
ועונין - וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים, לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעוֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ, וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד:
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם:
ה’ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה’ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
החולם אומר ג"פ - ה’ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי:
ומשיבין לו - ה’ פָּעָלְּךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרוֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר:
ככה יאמרו ג"פ:
החולם אומר ג"פ - שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי:
עֶזְרִי מֵעִם ה’ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
ומשיבין לו - אַל יִּתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:
הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שֹׁמֵר יִשְׂרָאֵל:
ה’ שֹׁמְרֶךָ ה’ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:
יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:
ה’ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:
ה’ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
ככה יאמרו ג"פ:
החולם אומר ג"פ - תּוֹדִיעֵנִי אוֹרַח חַיִּים:
ומשיבין לו - שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח:
ככה יאמרו ג"פ:
החולם אומר ג"פ - וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר, דַבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:
והמטיבין אומרים - יְבָרֶכְךָ ה’ וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶךָּ:
יִשָּׂא ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:
ככה יאמרו לו ג"פ:
בְּשִׂמְחָה לֵךְ אֱכוֹל לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֵב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ:
יתן לצדקה וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רוֹעַ הַגְּזֵרָה, וְשָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן:
סִימָן טוֹב וּמַזָל טוֹב יִהְיֶה לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן:


וההוספה בברכת כהנים:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ, חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיוּ כָּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, בֵּין שֶׁחָלַמְתִּי עַל עַצְמִי וּבֵין שֶׁחָלַמְתִּי עַל אֲחֵרִים, וּבֵין שֶׁחָלְמוּ אֲחֵרִים עָלַי, אִם טוֹבִים הֵם חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם, וְיִתְקַיְּמוּ בִי וּבָהֶם כַּחֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה רְפָאֵם כְּחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מֵחָלְיוֹ, וּכְמִרְיָם הַנְּבִיאָה מִצָּרַעְתָּהּ, וּכְנַעֲמָן מִצָּרַעְתּוֹ, וּכְמֵי מָרָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, וּכְמֵי יְרִחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַכְתָּ אֶת קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע מִקְּלָלָה לִבְרָכָה כֵּן תַּהֲפוֹךְ כָּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה וְתִשְׁמְרֵנִי וּתְחָנֵּנִי וְתִרְצֵּנִי. אמן:
יָאֵר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ. יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:
הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִיעֵנוּ בְחַסְדֶּךָ:
ה’. ה’ ה’, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:
ה’ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי:
פָּנָיו. פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:
פָּנָה אֶל תְּפִילַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם:
אֵלֶיךָ. אֵלֶיךָ ה’ נַפְשִׁי אֶשָּׂא:
אֵלֶיךָ ה’ שִׁוַּעְתִּי וּבַבּוֹקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְמֶךָּ:
וִיחֻנֶּךָּ. הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה’ אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְחָנֵּנוּ:
חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרוֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי. רבונו של עולם:
יִשָּׂא. יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה’, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם:
נִשָׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם:
ה’. ה’ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִינוּ, הֱיֵה זְרוֹעָם לַבְּקָרִים, אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה:
ה’ אֱלֹהִים צְבָאוֹת שִׁמְעָה תְפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה:
פָּנָיו. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ, בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי:
אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ:
אֵלֶיךָ. אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:
אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי בְּצוּר יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי:
וְיָשֵׂם. וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:
שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי:
שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ:
לְךָ. לְךָ ה’ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ ה’ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא, לְכֹל לְרֹאשׁ:
כִּי לְךָ ה’ הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי:
שָׁלוֹם. שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק, וְלַקָּרוֹב אָמַר ה’ וּרְפָאתִיו:
ה’ עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה’ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָׁלוֹם: