שאלה
שלום וברכה,
אני נשואה ואמא ל3 קטנים, חרדית. תמיד הערצתי וסמכתי על בעלי בנושא חינוך הילדים מבחינה דתית, אהבת התורה אצלו היתה מדהימה, ולא התפשר על מצוות מעולם.
לפני כמה חודשים בעלי התחיל פחות ופחות להקפיד, עד שלפני כמה שבועות הוא אמר שהוא איבד לגמרי את האמונה ולא מאמין בקיום מצוות בכלל. הוא שאל וחקר וחקר וכלום לא עזר
בגלל שאנחנו כל כך חשובים לו, הוא ימשיך לחיות באורח חיים חרדי...
אני קרועה... מה עושים? אני לא שואלת כאן שאלה פסיכולוגית על כל התחושות והקשיים הנפשיים; אני שואלת טכנית-
האם ניתן לחנך ילדים לדרך החיים בה אני מאמינה, כאשר האבא שלהם ״עושה כאילו״... לא מאמין בדרך, לא מגיע מהלב, וטכנית- לא ממש מקפיד כשאף אחד לא מסתכל...
ואם זה בלתי אפשרי חינוכית- מה האופציה? להתגרש, הרי הילדים יהיו איתו בקשר כלשהו, ואז הרי ודאי שכבר לא ישמור גם על מראית עין דתית... ויהיה חמור יותר...
מה עושים? אני לא מכניסה את עצמי בשיקולים. רק רק את עתיד החינוך של הילדים
תשובה
שלום
אני מבין את הדאגה הבריאה שלך, ומעריך את היכולת שלך לחשוב במצב כזה על עתיד הילדים ויראת השמים שלהם.
לגבי שאלתך הטכנית- צריך לעשות כל שביכולתך לשמור על אמונת הילדים ומחוייבותם למצוות. ולכן תוכלי להיות אמא שמשקיעה בעולמם הרוחני כפליים, במקום האב. יותר לימוד תורה, יותר אידישקייט, יותר אהבת גדולי החכמים. ככל שתרבי בכך, ייטב להם.
בעלך יכול לחיות את חייו המבולבלים, אך להמשיך בהצגה של קיום מצוות, ולו בשביל ילדיו וכהערכה אלייך.
בנוסף, יתכן שבעלך יחזור בתשובה בעוד כמה זמן, ולכן אין להרים ידיים או להפרד. ובלבד שהוא אינו דורש ממך עבירה על מצווה קלה כבחמורה, ובעיקר טהרת המשפחה.
בהצלחה