חינוך והורים

שאלה

שלום ותודה רבה מראש על ההקשבה..

אני בת 19 וחצי ועכשיוו בשירות לאומי יש לי 4 אחים קטנים וקשה לי עם הדרך שבה הורי מחנכים את אחיי..

אל תבין לא נכון, הם הורים מקסימים, דואגים, אוהבים ושמחים!!

אבל הדרך שבה הם מתיחסים משגעת אותי, אני אתן דוגמא..

אח שלי לא מצליח לקום בבוקר, אבא שלי מעיר אותו וקם במיוחד ביום שהוא לא היה צריך לקום ואחי חוזר לישון ולא קם..כשאבא שלי מגלה את זה הוא ממש צועק עליו ומתעצבן, אח שלי עונה לו באותה הצורה בצעקות, הוא אומר לו "אתה ילד חצוף" בצרחות "טיפש" וכל מיני דברים כאלה וככה זה כל יום שהוא לא קם..וזה לאו דווקא על זה, זה יכול להיות בכל נושא אחר שאח שלי לא עושה כמו שצריך, כמו לחזור הביתה בזמן, לימודים או תפילה בבוקר ביום שבת..

וזה יוצר דו שיח של צעקות שאף אחד באמת לא מקשיב לשני וזה בטוח לא יעזור לאח שלי לשנות משהו ולהתקדם כי כבר רגיל לזה..

ואמא שלי פולניה יש לה פיוז קצר והיא מתעצבנת מהר, ובמצבים של לחץ או שאין לה כח כבר היא גם לפעמים אומרת דברים כמו "טמבל" "אין לי כח לבית הזה" "מעצבנים" ..

עצוב לי שזה ככה..ניסיתי להעיר להם על זה אבל אבא שלי אמר לי נו יש לך פיתרון אחר?קל להעיר..והוא צודק, אבל חבל לי שהמצב ישאר ככה כי זה רק יגרום לאחים שלי פחות רצון להיות יותר טובים..

אמרתי לו גם, אבא, למה אתה כל פעם צועק כשהוא לא מקשיב לך?והוא אמר לי כי אני כועס..

לא שלאחים שלי לא חסר, הם באמת לא מקשיבים, מרחפים, לא עושים את מה שההורים שלי אומרים להם, ההורים שלי צריכים לבקש משהו מלא פעמים ורק כשהם צועקים מקשיבים להם..אני כבר לא יודעת מה לעשות, זה גם גורם לי גם לא לרצות להביא ח'ברה הביתה כי באמת לא נעים..

אני מאד הקצנתי את הבעיה, זה לא קורה כל הזמן..אבל זה קורה לפחות פעמיים ביום וזה עצוב לי..

אני יודעת שאין בית בו לא מתעצבנים ורבים אבל נראה לי שכאן הבעיה היא אחרת..זה לא צריך להיות ככה.

מה אפשר לעשות??זה כבר נהיה דפוס התנהגות שבבית..

תודה מראש ומקווה שתעזור לי..

תשובה