חיים אחרים..

שאלה

ב"ה

שלום רב. כל הכבוד לכם על העשייה המבורכת!!

יש לי בקשה לשמוע תשובה מרב שמבין בעניין.זה חשוב לי!

אני בת 21.שומרת מצוות ומשתדלת להתקדם לטובה. נפגשת ומחפשת אחר הזיווג המתאים.

ובמידה רבה אני חוששת לגבי חיי הזוגיות העתידיים שלי (שכאמור עדיין לא בניתי את ביתי..)

הוריי ספרדים יוצאי איראן.

הם אנשים טובים.אני יודעת שאני יקרה להם.

אני ילדה טובה וממושמעת. תמיד עשיתי מה שרצו.

אך אני חשה כי השפיעו ומשפיעים עלי ועל כל אחיי הרבה ביקורת.

יש לי 2 אחיות נשואות ואנו גרים באותה עיר.

כשהם שומעים שגיסי יוצא לשחק כדורסל במקום להיות עם אשתו שבהריון(או לא בהריון)- הם משמיעים בפני אחותי ביקורת.וכמובן שזה אסור.

זה מסכסך ביניהם. כשחזרנו מהחתונה של אחותי, הם ערכו רשימה של "מי הביא וכמה כסף" במקום שאחותי ובעלה יעשו כך.

כשאני נוסעת ליהודה ושומרון הם לא נותנים לי מנוח.(הם דואגים- זה נכון. אבל יש בחירה. אני כבר גדולה מספיק.) ומתקשרים בלי הרף, כך שאני לא ארצה בכלל לנסוע לשם.

וכשאני חוזרת משם- הם אומרים לי- אל תעשי את זה יותר. או- "בשביל מה את צריכה את זה בכלל"..- גם כשנסעתי ל"שבת תשובה"- קצת ערכים!

הייתי בשנת מדרשה בישוב בשומרון, וכשחזרתי לסופש"ים הבייתה קיבלתי הטפות.! במקום טפיחה על השכם על שאני מתחזקת כל כך בגבורה!

קיבלתי הטפות על- "את יודעת איך סבא דואג לך " או "בגללך לא ישנתי שנה שלימה.."-

מה זה?. איזה צורה זאת?

תמיד משמיעים ביקורת.ואת הרצונות שלהם. והשאיפות שלהם לגביי.

שזה בעצם האגו שלהם.אכפת להם מעצמם.

אני מפוחדת.!

אני לא רוצה לחיות ככה!!!

הפכתי להיות מודעות לזה בצורה חזקה כשאחיותיי יצאו מן הבית. ואני יודעת שהוריי לא ישתנו לטובה.

אלא, רק ימשיכו. גם כשאני כבר לא אהיה בבית.

אני מבקשת עצה.

איך להיות מודעת לזה עם חברותיי ועם בעלי אי"ה, ועם ילדיי.

אני יודעת לבקר. ולראות את הרע. ולכעוס כשלא עושים את רצוני. הם לימדו אותי את זה בצורה נפלאה.

אני לא רוצה ליפול לשם. אני לא כמוהם.

אני יודעת שלא אגור לידם כשאתחתן, אלא אלך רחוק מהם.

-- מה לעשות עוד? איך משנים דפוס כזה חזק?!!!

תודה לך.!

תשובה