חטא האדם הראשון

שלום רב

כיום כמעט לא ניתן להרגיש את העונשים שהוטלו על האדם הראשון ואשתו: עול הפרנסה אמנם קיים - אך אין להשוות את העול שכתוב בקללה "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם" לעול היום של המשרדים המפוארים, וגם החקלאים היום שנהנים מפירות הטכנולוגיה.
וכך גם ברוב העונשים של חוה - א. צער ההריון והלידה כיום כמעט ואיננו מורגש, אם זה בעזרת הסביבה התומכת, אפידורל ושאר התרופות. כמו כן ישנם המון אמצעים אלטרנטיביים שמפחיתים דרסטית את צער ההריון והלידה. אמנם יש צער, אך העונש מופחת. ב. צער גידול בנים - פעם האשה הייתה באמת צריכה להתאמץ ולהיות כל היום בבית עם הילדים, כיום יותר ויותר גדל העול המשותף גם על האב. ג. מעמד האשה היום הוא שונה לחלוטין ממה שהיה בעבר, ולכן גם עונשים אלה הם מופחתים מאוד בכל הקשור ליחס בין גברים לנשים.

העונש המרכזי בו אנו לוקים כיום הוא אפשרות המוות, והגירוש מגן עדן. דברים אלה הם המשפיעים על חיינו גם היום בכל הוויתנו, הרוחנית והגשמית. אם היינו חיים בגן עדן, תחת צל השכינה, היינו יכולים להרגיש ולדעת מה הקב"ה רוצה מאיתנו ואיך עלינו לעבוד אותו בצורה הטובה ביותר. כל הספקות שלנו היו נעלמות והיינו חיים בשמחה ובשלום.
אך היות וגורשנו מגן עדן, ואנו נאלצים להתמודד עם יצר הרע באופן יומיומי, עדיין לא הוכחנו לקב"ה שאנו זכאים לשוב לגן עדן בצורה המלאה שלה. חז"ל קבעו שכל דור שלא נבנה בית המקדש בזמנו - אם היה קיים גם היה חרב בזמנו. עדיין לא זכינו לראות את השלב הראשון של הגאולה במלואו - שיבת ציון. בואו של משיח צדקנו. בניין בית המקדש. המלכת מלך מבית דוד. אנו אמנם רואים את הקב"ה עושה לנו ניסים ונפלאות וגורם לכך שנרגיש שאנו קרובים לגאולה - אך עדיין לא הגענו לשם. אולי בגלל זה העונשים גם מופחתים - להראות לנו שאנו מתקרבים מאוד לגאולה. אך העובדה היא שאנחנו עדיין לא הגענו לשלב שבו אנו זכאים להכנס בשערי גן עדן.
הדרך שלנו לעשות זאת היא להגיע למצב בו עם ישראל זכאי שיבנה בית המקדש בזמנו. נרבה תפילה לבורא העולם שנזכה להגיע לכך במהרה בימינו.

אריאל

(המשיב אינו רב)