חוסר תקשורת

בס"ד

שלום לך,

אנחנו ננסה לעזור, אך היכולת שלנו מוגבלת כמובן, מכיוון שחסרה ההכרות האישית או לכל הפחות נתוני רקע משלימים. לכן כל מה שאכתוב, זה על פי רמזים קלושים ובעזרת אינדיקציות ממקרים שכיחים דומים.

מה שאת מתארת דומה הרבה יותר למשבר רגשי מאשר למשבר אמוני- כפי שנשמע מהניתוחים שלך בעצמך.
משבר אמוני מלווה לרוב באידאולוגיה ברורה ומוצקה, או לכל הפחות כזו השואפת להתברר. ממילא טבעי יותר שההתמודדות או ההתפתחות במקרים מן הסוג הנ"ל יצוצו בצורת שאלות אמוניות על שולחן השבת או כד'.

האספקט הבא שצריך לשים אליו לב בנוסף להסתרה הוא המשבר.
אם לדוג' היה מדובר בקשר זוגי רגיל, אפילו עם בחור חילוני, זה אמור היה למלא אותה בשמחת חיים.
ודאי היה נוצר קונפליקט, נניח בין מותר ואסור, אבל גם במשיכה יש הרבה חיות- מצבי רוח מתחלפים הרבה יותר מאפיינים התמודדויות מן הסוג הזה.

לכן, הנראה ביותר הוא שהתרחש משהו שהוא בניגוד לרצונה, והיא רוצה לשתף אתכם, אך אין בה את האומץ להיפתח בצורה ישירה.

בניגוד לרצונה- לא חייב להיות בהכרח תוך שימוש בכח, אלא שמה שהתרחש או שמתרחש, גוזל ממנה כוחות נפש, היא עוברת מאבק פנימי מתיש.

לא רוצה לשתף- זה יכול לבוא מצד זה שהיא לא מספיק סומכת עליכם שתכילו אותה באמת ובתמים, מאידך זה יכול מחוסר רצון לצער אתכם. זה לא אוכל לשפוט מבלי שנדבר יותר.

ודבר אחרון, נראה בעייני קרוב לוודאי שהדבר כרוך בשרות הלאומי שלה. כנראה שהמחיר על חשיפת השבר יהיה ויתור על המשך השרות במקום בו היא נמצאת. ומסתבר שגם אם יש גורם או התנהגות המדאיבה את ליבה, מאידך היא לא מוכנה לוותר על הש"ל.

לסיכום, הכל השערות וניחושים, אך להערכתי גם הבכי והדמעות הוא צורה של פניה אליכם, היא רוצה שתדעו, רק היא לא מוצאת בתוכה את הכוחות.

זה מה שאני יכול לנתח מכאן.
אם את רוצה לפרט יותר, ניתן להמשיך במייל או בטלפון.
המייל שלי:
eyfy156@gmail.com
במידה ותחליטו לפעול בדרכים או באופנים אחרים, אברך אתכם שיהי ה' בסעדכם.

ברי לי שלא תשאירו את הבת שלכם במצב הזה, צריך להחזיר לה את שמחת החיים!

בברכה,

אליהו