חוזרת הביתה וכל הזמן מתעצבנת

שלום רב

את מתארת עצבנות שתוקפת אותך בבית, וכמו אצל הרבה אנשים טובים, אחרי העצבים, מגיעים עצבים על זה שאת בעצבים..

לא כל כך כתבת ממה את מתעצבנת חוץ מדבר אחד - שהאחים שלך לא עוזרים ואני בהחלט מסוגל להזדהות עם זה - זה בכלל לא שטויות. את פתחת בזה שאת בכורה ל7 אחים, ויש להניח שחלק מהעצבים הם ביטוי לעול המשפחתי המוטל עלייך (אולי לכן העצבים הם רק בבית). עול שיש בו הרבה מאד ברכה, אבל הוא טומן בחובו אתגרים לא מעטים.

בתור התחלה, אני מציע לעשות שני דברים. קודם כל, לעשות רשימה מסודרת של כל הדברים שמעצבנים אותך, גדול כקטן. פשוט לעקוב עם עצמך שבועיים ולרשום מיד, כל דבר שמעצבן אותך (זה קצת מטריד, אבל אני חושב שזה מאד חשוב). אחרי השבועיים האלה, תנסי לעשות תמונה מסודרת של זה. האם באמת המרכז הוא העול בבית, ואז אולי כדאי שתחשבי ביחד עם ההורים שלך איך אפשר להתמודד עם זה. אם יש משהו אחר שגורם לך באופן קבוע לעצבנות, צריך יהיה לחשוב איך לפתור אותו במיוחד וכו'.

דבר שני, הרבה פעמים עצבים נובעים מחוסר שקט נפשי פנימי. זו מציאות שכיחה שאנשים חוזרים הביתה מהעבודה או מלימודים, ומתעצבנים בקלות, משום שבסוף היום הם כמהים לשקט של הבית, לרוגע, לשלוה, וכשהיא לא קימת, אז מתעצבנים בקלות. לכן, אולי כשאת חוזרת הביתה, עוד לפני הסדר והנקיון, אולי תשבי רבע שעה, חצי שעה עם עצמך ותעשי משהו שאת אוהבת במיוחד. אפשר לנגן, (הייתי אומר שאפשר קצת בפייסבוק, אבל נראה לי חבל לבזבז על זה את הזמן..) אפשר לקרוא סיפור טוב. ויש כאלו שאוהבים פשוט לישון חצי שעה. אם תנצלי את הזמן הזה היטב, תוכלי להתמלא בכוחות שיעזרו לך להתמודד עם המציאות בדרך יותר רגועה.

ברכה והצלחה,

טוביה
tsbias@Actcom.co.il