שאלה
אני בקשר עם נער היינו חברים עד לפני כמה חודשיים ונםרדנו והחלטנו להמשיך להישאר בקשר אני אוהבת אותו נורא ואני יודעת שגם הוא אותי מאוד קשה לנו להפסיק לגמרי את הקשר שלנו אנחנו מאוד תלויים אחד בשני אנחנו בני 16 וחצי ונפרדנו בגלל שלא חשבנו שזה הגיל המתאים להתחיל בקשר של "חברים" זה היה יותר מדי גדול עלינו לפני שהכרתי אותו היה לי מאוד קשה והוא מאוד תמך בי ובזכותו אני במצליחה לעלות בחיים בהרבה דברים והמום בדת בהתחלה לא שמרנו נגיעה ובזכותו התחלתי לשמור נגיעה ואני מאוד גאה בו.. אני נמצאת במצב שאני לא יודעת מה לעשות מצד אחד הוא מאוד תומך גם בליל לשים לב ומצד שני אני לא יודעת אם אני ממש ממש מצליחה לבנות את עצמי כ"אני" עצמי... ממש אשמח לשמוע עצה טובה!! בבקשה..
תודה מראש..
תשובה
שלום לך!
דבר ראשון אני חייבת להגיד לך שממש התרשמתי מהבגרות שלכם שהחלטתם החלטה מודעת להיפרד, עם כל הקושי. כמו שכתבת, האהבה היא כח מאוד חזק ולפעמים למרות הידיעה השכלית שזה לא הדבר הנכון והטוב עכשיו, קשה מאוד להתגבר על הרגש, ולהיפרד פרידה אפילו זמנית.
עם כל זה שהחבר עזר לך המון בהתקדמות אישית, ודירבן אותך להתחיל להקפיד על דברים שקודם היו פחות חשובים לך, את צריכה לזכור שהקשר בגיל מוקדם מזיק מאוד לבניין הנפשי האישי שלך ושלו. לכל אדם חייבת להיות תקופה בחיים שבה הוא בונה את האישיות שלו, מברר את דרכו ובונה את מידותיו האישיות, ורק אחרי שהאדם יציב לגמרי מבחינה נפשית וצבר כוח לעמוד בפני קשיים ולהתגבר עליהם בצורה נכונה ושקולה, הוא יכול לבנות קשר עמוק כל כך שמטרתו להקים בית. כל יצירת קשר מוקדמת בין בן לבת יכול להפריע לאיזון הנפשי ולהרוס את הבניין שיבוא בעזרת ה´ אחר כך, גם אם כרגע זה נראה הפוך.
את לגמרי מודעת לזה שהקשר מפריע לך במידה מסויימת לגבש את האישיות המיוחדת שלך, ואני חושבת שברגע שהגעת למצב שאת באמת מרגישה את זה וזה לא משהו שאת סתם מדקלמת, את חייבת לעשות פסק זמן ולבחון איפה את עומדת ביחס לעצמך, ולבנות אישיות איתנה ושלמה שתאפשר לך בהמשך לבנות קשר אמיתי הרבה יותר.
אבל איך מצליחים להיפרד לעשות פסק זמן יעיל?
קודם כל חשוב לדעת שכדי להפסיק את הקשר צריך ששני הצדדים יכירו בכך שהקשר כרגע אינו נכון, כי אם אחד הצדדים לא חושב כך הוא מעורר את הקשר כל פעם מחדש. לכן, חשוב שתדברו ותהיו מודעים לגמרי שכרגע הקשר ביניכם הוא לא הדבר הכי טוב, ושחשוב מאוד שתבנו את עצמכם כעת כל אחד בנפרד, אפילו אם בעתיד הקשר הזה יהיה רלוונטי. ההחלטה להפסיק צריכה להיות החלטה על הפסקה לגמרי. לא להתקשר- גם כשקשה, וגם לא לשלוח הודעות. בשלבים הראשונים, כל הודעה יכולה לעורר מחדש את הרגש וזה לא טוב.
חוץ מזה, כדאי לחזק את הקשר עם החברות הקרובות ולדבר איתן יותר, כדי למלא את הרגש החסר, וגם כדי לקבל מהן את התמיכה והדירבון להתקדם בחיים, לברר ולבנות.
ברור שבתקופה הראשונה תיזכרי המון בקשר ויהיה לך קשה, אבל אם תצליחי לשלוט בתחושות ולהתאפק מלטלפן או לשלוח הודעה, לאט לאט יוקל עלייך ובעזרת ה´ תצליחי להשתחרר מזה. בסופו של דבר את תראי שהתקופה הזו תבגר אותך מאוד ותקדם אותך גם באופן אישי, שתצליחי לבנות את עצמך בצורה אמיתית, וגם לשלוט בכוחותייך.
שיהיה לך (לכם) המון בהצלחה!
חנה, חברים מקשיבים.
chanapar@macam.ac.il