שאלה
הייתה לי חברה ממש טובה בשם .... היא התאבדה לפני ... בערך. מצאתי אותה ללא רוח חיים ליד ..., והבנתי שאיכשהו היא התאבדה. מכיתה ז' היינו ביחד.
יש לי מזכרת אחת ממנה וזה היומן האישי שלה. ביומן היא כתבה שזוג הורים ללא ילדים אימץ אותה כשהייתה תינוקת. כשמלאו לה 5 הוריה המאמצים התחילו להכות אותה. לפני .... הם נכנסו לכלא. היא הועברה לזוג לסביות שגידלו אותה. הן המשיכו להתעלל בה, והיא לא סיפרה כלום לאף אחד.
היא לא יצאה לטיולים השנתיים שהיו במסגרת סל תרבות. גם ביסודי היא לא הלכה לשום טיול. כשהמורים שאלו אותה למה יש לה סימנים אדומים בפנים, היא הייתה משקרת ואומרת שבטיולים היא נפצעת.
היא נהגה לפצוע את עצמה. היא תמיד לבשה משהו מעל החולצה כדי לא לחשוף את הידיים הפצועות.
אני ממש עצובה בגלל מה שקרה לה. יש לי בלילה סיוטים!
תשובה
שלום וברכה
מה שאת מספרת גורם להזדהות גדולה עם מה שעובר עלייך. זו בהחלט מציאות לא פשוטה, ולא קל לחיות בצל האירועים האלה. כמה אנחנו יכולים ללמוד על רגישות לאחרים.
מה את יכולה לעשות ? את יכולה, בעקבות הסיפור הקשה הזה, להחליט כי את תעשי את העולם הזה קצת יותר טוב ממה שהוא. את תנסי למצוא אור שאת יכולה להביא בעולם לזכרה, לעזור לבנות אחרות שבמצוקה, להוסיף כוח לבנות אחרות, וכך לגרום לזה שהמוות שלה יותיר משהו מחזק בעולם ולא הורס.
אולי.
כל טוב ונחמה