שאלה
בס"ד
שלום הרב וחג שמח,
שאלות כלליות
1) לעיתים אני עושה דברים שלפי דעתי לא נכונים/מוסריים נגיד ככה וכשאני מבקש סליחה מהחברים שלי (בפנימייה וכו') הם אומרים לי שאני מגזים שאני מבקש על כל דבר קטן סליחה, וזה קצת מפריע להם, או שלדוגמא אני עושה משהו קצת יותר טוב מהרגיל וזה קצת מעצבן משהו יחידי בדרך כלל לא את כולם (תלוי במצב וכו'..) אולי זה מעצבן אותו/אותם כי הם רגילים לאווירה אחרת או ש?
2) האם הרמה הדתית והתנהגות צריכה להיות מותאמת לסביבה שאני נמצא בה רוב הזמן? בכדיי לצאת נקי מהצד התורני והחברתי?
3) יש את העניין שהלל יכול ללמד על העניים שלא למדו תורה שגם הוא היה עני, ויש על הטיפשים וכו'..
יוצא מזה שכל מי שלא תלמיד חכם/גדול דור, יטבעו אותו על זה?
4) אני מדריך בתנועה ויש עוד כל מיני דברים שאני צריך לעשות בבית לפעמים נגיד שההורים מבקשים וכו', איך זה יסתדר לי עם זה שאני צריך ללמוד רוב הזמן תורה?
תודה רבה הרב וחג שמח!
תשובה
שלום וברכה
א. בהתקדמות הרוחנית של האדם צריך לחלק בין עניינים שונים הנעשים בעולמו הפנימי ובין ההתנהגות החברתית הקשורה בכך. את העולם הרוחני הפנימי שלך אל תשטח, וטוב שאתה רגיש כלפי עצמך, ומבקש להגיע לרמת דיוק של התנהגות מוסרית ראויה. אולם לגבי בקשת הסליחה כלפי חוץ – צריך לנהוג לפי אווירת החברה, ואם אתה חש כי בקשות הסליחה שלך אינן מקדמות שום דבר, אלא מרגיזות – וותר עליהן, והתנהג לאור המקובל בחברה בתחום זה.
ב. גם כאן יש שני מישורים. רמה דתית בליבו של אדם, בכוונותיו, בהתנהגות הפנימית שלו – אינה צריכה להיות מותאמת לחברה, אלא לנסות ולשאוף ולהתחזק יותר ויותר. המישור השני של ההתנהגות הדתית כלפי חוץ צריכה להיבחן לאור המקום והזמן. לא נכנעים לחברה בתחום זה, ומנסים למשוך אותה קדימה, אולם זוכרים כל הזמן גם את דברי חכמים שלימדו אותנו כי כשם שמצווה לומר דברים הנשמעים כך מצווה שלא לאמר דברים שאינם נשמעים.
ג. אנחנו מאמינים כי יתבעו כל אחד לפי מה שהוא היה יכול להיות ולא היה. את הלל תבעו לפי מה שהוא היה יכול להגיע אליו, ואותנו יתבעו לאור מה שאנחנו יכולים להגיע אליו.
ד. לאורך כל החיים שלנו אנו נתקלים בדברים הקשורים לסדרי עדיפות. צריך לנסות לנווט בין תלמוד תורה, כיבוד הורים, הדרכה בתנועה וכדו', ולנסות לעשות את האופטימום של שלושתם. לא להכריע, אלא לנסות לעשות את הכל.
כל טוב וחג שמח