זריקת תרומה ומעשרות לפח

שלום

ננסה לענות לשאלה ממקורה
כל פרי וירק שגדלו בארץ ישראל ובבעלות ישראל, התורה קבעה, שהוא צריך לעשר את הפרי לפני שהוא אוכל ממנו.
דבר זה נועד כפי שציינת בשאלתך גם בשביל לדאוג לתמיכה קבועה בכהנים, שהיוו את ציבור אנשי הרוח בעם, אך לא פחות מזה, התרומה נועדה בשבילנו, אנחנו האנשים שאוכלים את הפירות, הכיצד?
התורה במצוותיה רוצה לגרום לנו שכל מעשינו יהיה בהם תוכן רוחני מסויים, אם זה בתפילה שפותחת את היום, אם זה בילדים, שאת הבן הנולד צריך למול, ובן ראשון צריך לפדות אצל כהן, כך גם בפירות, התורה רוצה שנבין שהפירות גם הם ניתנו על ידי הקב"ה, הם ניתנו אמנם לנו על מנת שנאכל מהם, אך הקב"ה דרך התורה וחז"ל הציב לנו תנאים לאכילת הפירות, אחת מהן היא תביעה כלפנו שחלק מהפירות נפנה למטרה רוחנית ואלוקית, על מנת שאנחנו נאכל את הפירות בצורה רוחנית וטהורה יותר, ביודענו, כי לפירות שאנו אוכלים יש מטרה נוספת רוחנית, ולא רק להנאתנו הגופנית.
גם מצוות מעשר כספים, לא נועדה רק כדי להחזיק את מוסדות הצדקה והחסד, אלא בראש ובראשונה היא מופנית כלפנו, כל ממון שאנו משתכרים, אנו צריכים להפנות חלק ממנו, למטרה רוחנית, וזאת על מנת לא להשאר בהבנה הנהנתנית של המציאות, ולהגרר אחריה, אלא ליצור מצב שבו כל דבר שאנו עושים במציאות יהיה לשם שמים, ולמען דבר גדול יותר מההנאה האישית שלי.
בזמן שהכהנים והפירות היו טהורים, והיו יכולים לאכול את התרומה בטהרה, היו נותנים להם את הפירות, וזאת על מנת לקיים לא רק את החלק שמופנה כלפנו, ליצור בנו הבנה שאיננו אוכלים רק בשביל להנות, אלא ליצור גם את החלק השני שהוא תמיכה בכהנים שמהווים את החלק הרוחני בעם.
לצערנו, בימינו שהכהנים אינם טהורים, וגם הפירות אינם טהורים, שכן אנשים לא טהורים מתעסקים בהם (כמעט כל האנשים היו פעם בלוויות, ולא זרקו עליהם מי פרה אדומה), ואי אפשר לתת את התרומות לכהן על מנת שיאכל אותם, אין לנו ברירה אלא לזרוק אותם לפח, איננו מבצעים זאת רק משום שכך נהגו אבותינו, משום המסורת, אלא כיון שעדיין המצווה קיימת, ומשמעותה הוא הבנה שאיננו אוכלים את הפירות רק בשביל הנאתנו האישית אלא גם בשביל מטרות יותר נעלות. אך בפועל אין לנו ברירה אלא לזרוק את הפירות, ולהרגיש בכך את הכמיהה לפחות לאכילת הפירות בטהרה על ידי הכהנים, ורצון לאכילה בטהרה מרובה יותר שלנו.
אגב, לא את כל התרומה שמפרישים היום זורקים, למעשה רוב התרומה שמופרשת במדינת ישראל הולכת לבהמות שמוקנות לכהנים, תוך כדי ניצול של הכלל שפירות טמאים מותרים באכילה לבהמה של כהן, ורק לכהן עצמו אסור לאכול פירות טמאים, הבהמות בספארי ובגני החיות מוקנות לכהנים, והם מואכלות על ידי תרומות שאמורות להגיע לכהן, גם אדם פרטי יכול לעשות כך (אחר התייעצות עם רב, בקשר לפרטים הטכניים), ולקנות חיית מחמד, להקנות אותה לכהן, ולהאכיל אותה את התרומה שהוא מפריש.
כמו כן מצוות תרומות ומעשרות מהתורה כוללת עוד מצוות מעשר, בימינו רק אחוז אחד מתוכם נזרק היום, שהוא התרומה שאמורה להאכל לכהנים, כתשעה אחוזים אמורים לתת ללווים או לעניים גם בימינו, ולכן כאשר מעשרים פירות שחייבים בוודאי בתרומות ומעשרות, צריך להקפיד בהם על שאר המעשרות.
מקווה שהועלתי
עקיבא כהנא
Akiva.ka@gmail.com