שאל את הרב

זוגיות

חדשות כיפה חברים מקשיבים 04/12/08 18:54 ז בכסלו התשסט

שאלה

שלום!

יש לי חבר כבר חצי שנה בערך. בחור מקסים! מכל הבחינות! ואני חושבת שאנחנו ממש מתאימים ויכול להיות לנו טוב ביחד.נראה לי שהוא הבחחור בשבילי. אני לא יודעת למה אבל אני עדיין מרגישה לא מוכנה לעשות את הצעד ולהתחתן איתו. מבחינת השכל- אין מה שיעצור (גיל, זמן בחיים, פניות, לימודים, עבודה,משפחות תומכות, כסף)והכל נראה כ"כ מושלם, אבל משהו בפנים לא מרגיש לי בשל...

אני ממש אשמח אם תוכלו לעזור, לייעץ, איך אפשר להתקדם מכאן

תודה רבה!

תשובה

שלום יקרה.
קודם כל חשוב לי להרגיע אותך. הרבה פעמים גם כשזה "זה", וטוב ובטוח לנו בקשר אנחנו חוששים מלעשות את הצעד הגדול. חתונה נראית לנו כמו דבר ענקי, החלטה חד פעמית לכל החיים ועל כן אנחנו מפחדים לעשות חס וחלילה טעות גורלית. יש כאלה שזקוקים לעוד זמן, לרכוש את הביטחון בצעד הזה וזה טבעי ונורמלי.
עם זאת, לעיתים זמן נוסף, ולא משנה כמה זמן זה- עוד חודש עוד חצי שנה, לא תמיד מעניק לנו ידע נוסף והבלבול דווקא הולך וגדל. לפעמים אנחנו אפילו די מרוצים מהמצב כמו שהוא ולא רצים לעשות שינוי. בין שתי התחושות הללו יש פער וחייבים לזהות אותו על מנת שלא לשחוק הן את הרגש שלנו והן את הצד השני שגם מעוניין לדעת "מה קורה איתו" בקשר.

השאלה הגדולה מכולן היא מה יגרום לך להרגיש בשלה?
אולי יש נושא שאת חשה שלא מיצית עדיין בקשר איתו ולא בחנת לעומק?
אולי כן יש לך הרהורים בדבר הגיל, או מה יש עוד להספיק שצריך לפני חתונה?
אולי החשש הוא מלהפוך לרעיה ובע"ה לאם אחר כך?
כל השאלות הללו הן שאלות גדולות וטובות ואת צריכה לברר עם עצמך מה מרגיש לך לא בשל.
הרי ציינת מפורשות ואני אעזור לך לחזק ולשקף לך את מה שאת רואה:
הבחור לדעתך משכמו ומעלה- בעל תכונות שחיפשת ורצית וחלמת.
אתם מתאימים, זורמים בהרמוניה , יודעים לדון, לקבל יחד החלטות, להתווכח ולהסכים.
המשפחות שלכם מברכות על הקשר- רואות אותו בעין טובה, רוצות באיחוד הזה, מאמינות שאתם מתאימים. וזה האנשים ששניכם הכי סומכים עליהם בעולם שרוצים בטובתכם.
את פנויה לזה- לתכנן את החיים שלך ושלכם יחד. לחפש עבורכם את התנאים לחתונה וחיים משותפים.
את כבר בגיל שאת יודעת שהוא נכון ומתאים. את לא צעירה ופזיזה, את לא "רק" מאוהבת, את בשלה לקבל החלטות לגבי החיים, הלימודים, המקצוע ודרך הפרנסה.
אתם מתאימים. טוב לכם. נעים לכם יחד. יש אהבה, משיכה, כבוד הדדי.
מה חסר?
ביטחון.
בעצמי?
בו?
בקב"ה שמזווג זיווגים ועזר לנו למצוא זה את זו כל כך מהר ובצורה שלמה?

[זה מדי מושלם מכדי להיות אמיתי!]

אז את מכירה את הסיפור שאדם אחד עלה לשמים בגיל 120 ואמר לקב"ה חייתי בכזה עוני, כל יום התפללתי לזכות בלוטו, הייתי אדם טוב, עבדתי את ה' בצניעות וכבוד- למה לא עזרת לי לזכות בלוטו?
ענה לו הקב"ה: למה לא קנית כרטיס?

אז ביקשת, התפללת, עבדת כל החיים לרגע המיוחד, והנה- קנית כרטיס....
זכית בלוטו...
לא תעלי לטיסה?

אין ספק שצריך אומץ כדי לקחת החלטה כמו נישואין. אבל לפעמים צריך גם סוג של תמימות- פשוט לעשות את זה. במיוחד אם כל כך בטוחים בנכונות הדבר ולא לתת לפחדים להשתלט עלינו.

אמונה....

בהצלחה,
אני פה עבורך לכל התלבטות או שאלה
ומזמינה את הקוראים היקרים לחלוק איתנו תובנות!

שלומציון
shlomtsionk@gmail.com

כתבות נוספות