שאלה
שלום וברכה,
בעלי היקר ואני בפיצוץ גדול מאז אתמול, הרבה דברים עלו, ויש כמה שאלות בעניין:
א. בעלי אומר שהוא מרגיש שאני מתערבת לו בדברים, לא נותנת לו חופש, כשהוא לידי הוא מרגיש כל הזמן באי שקט. זה נושא שעלה ואני מאוד משתדלת לתת לו את המרחב ומסתבר שזה לא מצליח אשמח לעצה בעניין.
ב. המקרה שגרם לפיצוץ זה שהתאכזבתי על דבר שהוא עשה בסתר - או כמו שהוא אומר לא הסתרתי פשוט לא אמרתי- הוא לא אמר כי זה דבר שדיברנו עליו מפורשות שאני לא רוצה שיעשה בייחוד שיש לעניין זה השלכות עלי.
בנוסף הוא אמר שיש עוד הרבה דברים שאני לא יודעת.
אני מרגישה חלולה. פגועה. מטומטמת שהבאתי לו כזה אמון.
כל הזמן התגאיתי בקשר שלנו שהכל נמצא תמיד על השולחן- גם אם קשה. לא מסתירים לא משקרים.
וכאילו בום בפרצוף. לא יודעת מה לעשות עם זה.
ניסיתי ליצור שיחה כמה פעמים כדי ללבן את העניין ובדרכ זה נגמר בבכי (שלי) וברוגז (שלו)
ג. כנגזרת מכך חשבתי אולי ליסוע לשבת כדי שיהיה שקט ומרחב לחשוב. לו ולי. ויש לנו אורחים לשבת- שתיכננו כבר הרבה זמן לבוא אלינו- השאלה מה קודם בסדר העדיפויות?
עוד פרטים להשלמת התמונה- אנחנו נשואים שנה וקצת ללא ילדים.
תודה רבה ויום טוב.
תשובה
שלום
כולנו רבים מדי פעם, וכולנו משלימים. בפרשתנו יעקב ורחל כעסו אחד על השניה סביב נושא זוגי, והדבר הביא באופן מפתיע דוקא לפקידת רחל ולהופעת יוסף בעולם. משבר שמנוהל בענווה מהאחר ובנתינת מקום לכאב ההדדי- יכול להביא פריון רוחני וגשמי.
לא כדאי להפרד לשבת, אלא להיות יחד ולדחות את האורחים לשבת אחרת.
תנו למריבה למצות את עצמה, וכשיש יכולת נפשית לשניכם שבו ודברו עליה.
כל אחד יגיד כל אשר על ליבו, והאחר יחרוק שיניו ויקשיב בלי לבקר. אחרי שעה של מחשבה תגיבו לפי התור כל אחד על דברי השניה.
להבא אל תתגאי בדברים עדינים, אלא תשקיעי בהם בענווה. לכל אחד ואחת יש סודות ולא הכל צריך להיות גלוי לאשה ולבעל, כל עוד הדברים ישרים ומותרים הלכתית.
העיקר הוא להכיל את השבר ולזכור למרות הקושי, שבסוף הוא יעבור ועוד תצחקו על כך. סבלנות, אהבה שכלית גם כשאין רגש- וסוף השמש להאיר בע"ה.
תתפללי על כך.
בהצלחה בעבודת ד' של הזוגיות