זאולוגיה בתורה

דין שלום וברכה!

אני מבין משאלתך שעיינת קצת בפולמוסים הרבים סביב שאלה זו, ואת הטענות שנאמרו לכאן ולכאן.
אני גם מקווה שאתה יודע ששאלה זו מצטרפת לשאלות רבות הקשורות לתורה וידיעותיה המדעיות (למשל, יכלת לשאול גם על הפסוק "שמש בגבעון דום", לכאורה הוכחה שהתורה איננה יודעת שכדור הארץ זז ולא השמש, ועוד כהנה וכהנה שאלות רבות מאוד),
ומצטרפת לויכוחים רבים סביב תורה ומדע, אלה טוענים שבתורה ובחז"ל יש לכאורה טעויות מדעיות, ואלה טוענים שאדרבה, מוכח שהתורה וחז"ל ידעו את כל העובדות המדעיות של ימינו, הללו מביאים ראייה לכאן והללו לכאן.

עד כאן פתיחה.

ואע"פ שיש להאריך הרבה בסוגיה זו, אומר לך את הנקודה העיקרית, וכיצד היא מתקשרת לשאלתך, ואם תרצה להאריך תוכל לכתוב לי ישירות.

א. התורה איננה עוסקת כלל בעניינים מדעיים כלשהם. ה"אדם המדעי" המודרני קורא הכל בשיח מדעי, וחושב שגם התורה מדברת בשפתו הוא. זה נקרא "להניח את המבוקש", כלומר לאחר שהנחת הנחת יסוד שהתורה עניינה לטעון טענות מדעיות ולהוכיח את אמיתותה על ידי הוכחות מדעיות, אתה מתחיל להקשות ולכאורה להוכיח כנגד. אז אני מציע קודם שאבירי ההוכחות המדעיות יוכיחו לי מדעית שאכן התורה עוסקת בעניינים מדעיים, ואז אודה לשיח שלהם.
אך התורה עוסקת רק בעניינים ערכיים, בערכים ובמשמעות, בדעת ובמוסר, בתיקון עולם ואדם.
על כן, כל הפולמוס האינסופי הזה שאתרים מסוימים ברשת מצטיינים בו בביטחון עצמי רב, חסר משמעות אמיתית.

ב. המחשה קצרה דרך השאלה ששאלת:
גם כאן אתה מניח את המבוקש. אתה מגדיר את המושג "מעלה גרה" בצורה מדעית בלבד, ואח"כ יש לך קושיות על התורה. מנין לך שהתורה עוסקת בכל ההקשרים והאזכורים אך ורק במעלה הגרה מהסוג המדעי המוכר של ארבע קיבות וכו´ וכו´ כמו פרה ועוד?
אולי התורה עוסקת קודם כל בעיקרון של העלאת גירה, שהוא קודם כל עיכול חוזר של המזון, מלשון ´גרירה´ והמשכיות, קרי דבר גורר דבר, כפירוש אבן שושן (עיקרון שמופיע לדעת כל גם בארנבת ושפן)?
ומה פירוש עיקרון זה? התורה אומרת שסימן טהרה פנימי הוא המשכיות. את זאת אמרו חז"ל במפורש כשהמשילו את הארנבת והשפן למלכויות פרס ויוון, שהרי יש עוד מלכויות שנגררות אחריהן.
נכון, אין זה אותו סוג מעולה של מעלה גרה כפי שמופיעה בחיות הכשרות (והגמל) של העלאת הגירה במלוא מובן המילה של העלאת המאכל ולעיסתו שוב וכו´, אך העיקרון המשותף משווה את המושג.

ג. בהמשך לכך ויתרה מזאת. הדגשת החיות גמל ארנבת ושפן לא נצרכו לשם לימוד ההלכה נטו, שהרי מספיק היה להתנות את שני הסימנים וזהו, כל השאר תסיק לבד.
אך התורה והנבואה מדברת בלימוד ערכיה בהתאמה לעולם המוחש כפי שהאדם פוגש זאת, בדיוק כמו במקרה של "שמש בגבעון דום", ויש עוד דוגמאות לכך.
בהקשר זה, שלוש חיות אלה מבטאות שלושה סוגי עולמות של טומאה שיש להם פוטנציאל מסוים של טהרה.
ותירוץ השרידי אש שייך לכאן, שעצם המפגש עם חיה שהמפגש החיצוני איתה עושה רושם של העלאת גירה, הוא החשוב כאן, ולא הנתון המדעי. גם כאן, עצם המפגש המוחשי עם חיות הנראות כמעלות גירה הוא המלמד על מציאות עם פוטנציאל חיובי תיאורטי, אך ישום הדברים כושל וטמא, ועל כן אסורה.
ולמציאות שכזו שלושה מודלים שונים, האחד מתבטא בצורת סימן הגמל (המעלה גרה באופן מלא-המשכיות אמיתית. בבל), השנייה בארנבת (אכילה נוספת של הגללים-המשכיות שכבר סרוחה. מתאים ליוון.) השלישית בשפן (עיכול נוסף ללא אכילה-מחזור הרעיון ללא כל עיקרון חדש. מתאים למדי.). לכל מודל משמעות רוחנית שונה של ניסיון לסימן טהרה פנימי ולא חיצוני.
לכן, אין זה משנה אם ימצאו עוד חיות כאלה, זה כלל לא העניין, אלא שהמציאות המדוברת מופיעה דווקא באלה.

(ובהקשר הזה אני מוכרח לומר שאותם אתרים החפצים לבזות את ערכה של תורה כביכול בשם המדע, הם לא אף אחת משלוש סימנים אלה, אלא דווקא יותר דומות לחיה הרביעית, החזיר, הפושט טלפיו ואומר ראו שאני טהור, כביכול בשם המדע והרציונאליות, אך שנאתם את התורה היא פנימית-רוחנית, והטיעון המדעי הוא רק הסימן החיצוני).

זה ממש על קצה המזלג, אם יש לך שאלות נוספות, תוכל להפנות ישירות אלי, ואכתוב לך ישירות.

כל טוב ובהצלחה,

עזרא