שאלה
שלום קוראים לי דניאלה אני בת 16 וחצי ואני בכיתה יא..
שנה שעברה עברתי שינוי עצום הן מבחינה דתית והן מבחינה התנהגותית, מכיוון שלפני זה הייתי חילוניה לא שומרת שבת ןמצוות התעסקתי בחומריות ביציאות למועדונים ובכל התעסוקות של הנוער הגרור היום.
וכן הייתה לי שנה מדהימה חזרתי בתשובה, היה לי את השנה הכי נהדרת הייתה בי כל כך רוחניות ואמונה, למרות שהאמונה זה הדבר שהיה לי הכי קשה לבנות כי התקרבתי לדת גם בגלל האהבה והרצון להיות ילדה ולהיות בנאדם. לא סבלתי את המושפעות שלי תמיד ידעתי שזה לא באמת אני ולא התחברתי לזה אבל היום שאני מסתכלת על השינוי שעברתי הוא לא בא מתוך אמונה שלמה הוא בא מתוך רצון להיות בן אדם טוב יותר עם ערכים וכו' והבנתי שיש את זה גם אצל חילונים..
היום אני עדיין שומרת שבת אבל חזרתי לצאת עם החברה הקודמת אני יוצאת עם מכנסיים אבל יש בי עדיין את האמונה התמימה הזאת שאני לא מצליחה לפתח אותה קשה לי אם זה ..
מה אני יעשה באיזה דרך לפנות טוב לי אם הדת אני אוהבת לפעמייים זה מתסכל כי אני "השונה" בחברה אני ממש לא שלמה אם אני עצמי שאני יוצאת למסיבות ושותה אני יודעת שזה לא באמת אני והרצון שלי זה להיות בנאדם טוב שתורם ולא מזיק לעצמו..
תשובה
שלום וברכה
את בדרך הנכונה.
את בדרך הנכונה כיוון שאת מבקשת לעשות את הטוב ואת הישר, וגם לבנות קומות יותר גבוהות של קדושה וצניעות. לא זו בלבד, אלא שאת מתבגרת, ומבינה שהקו החוצה אינו דתיים=טובים, חילוניים=רעים, אלא שהדברים יותר מורכבים. אנו מאמינים כי יראת שמיים אכן מסייעת לאדם להיות טוב יותר אולם אין הדבר שולל את העובדה שיש אנשים טובים שאינם יראי שמיים. הנאמנות למצוות נוגעת לא רק לעשות את האדם טוב יותר, אלא גם לחיות חיי קדושה וטהרה, ואלה מנוגדים מהותית לחיים חילוניים שאינם מכירים במושג קדושת המאכל, קדושת המין, קדושת השבת וכדו'.
לכן, יש בידך את האפשרות לחיות חיים מורכבים. להיות קשורה בצדדים הטובים שיש לך עם החברים החילוניים הקודמים, ולנסות ולהתקדם אתם ביחד בלי להתדרדר למקומות אסורים, ובד בבד לפתח חיים של קדושה וטהרה, שחלק מהם הוא גם הלבוש הצנוע. נכון הוא שהדבר יחייב אותך (כמו את כולנו) להיות פעמים רבות קצת שונה וקצת מיוחדת – כעובדת ד' באמת.
זו הדרך הטובה. זה מחייב להיות גם חברתי וגם צנוע, גם ביחד וגם לא לשתות וכדו', אך זו דרך מיוחדת במינה.
כל טוב ובהצלחה גדולה