ה' הוא כל יכול, אז למה הוא צריך אותנו?

שלום וברכה, וסליחה על העיכוב...
שאלת שאלה מאוד חשובה, והתשובה שלה לדעתי – עוד יותר...
כדי להבין את העניין, שכתב הרב קוק בכמה וכמה מקומות, נשאל שאלה אחרת: למה ה´ ברא את הלב?
באופן פשוט , התשובה היא – כדי להזרים דם לכל האיברים. אבל רגע, ה´ הוא כל יכול! האם הוא לא היה יכול להזרים דם לאיברים בדרכים אחרות?
אם נחשוב עוד טיפה נגלה, שהשאלה הזו היא שאלה אדירה ביחס לכל הסבר שאנחנו מסבירים על מעשה ה´. ה´ ברא אותנו עם בחירה חופשית – כדי שלא נקבל "נהמא דכיסופא" (לחם של בושה) אלא שנעבוד בעצמנו על השכר וכך נתקשר אליו יותר. ה´ ברא את העולם כדי להיטיב. ה´ ברא את עם ישראל כדי להיות אור לגויים, אבל כל התשובות האלו לא עונות דבר, כי ה´ היה יכול למצוא דרכים יותר פשוטות!
ועוד שאלה: אנחנו אומרים כל מיני אמירות על הקב"ה: ה´ טוב, ה´ מרחם, ה´ אוהב וכו´. כיצד אמירות אלו מתיישבות עם הנאמר "כי לא יראני האדם וחי", "אין מחשבה תופסת בו כלל" וכו´?

הרב קוק לימד אותנו, שהתשובה לכל השאלות האלו היא המפתח לכל הקשר שלנו עם ה´, שיהיה בצורה בריאה, ממלאת ומחייה את האישיות.

את מהותו ועצמותו של הקב"ה אין ביכולתנו לתפוס. זאת משום שהקב"ה הינו קדמון לכל קדומים, אינו נתון בשום מסגרות ובכלל זה מסגרות הזמן והמקום – מוחינו, לעומת זאת, מסוגל לקלוט דברים רק דרך הגדרתם ותיחומם. כשם שאין עיור צבעים יכול לתפוס מהו צבע אדום, כך אין אנו יכולים לתפוס מהו הקב"ה.
אז אם ככה, איך אנחנו יכולים להתקשר לקב"ה? דרך פעולותיו בעולם. אכתוב תחילה משל ששמעתי פעם מהרב נחום רכל, ומאוד התחברתי אליו, ואחר כך אחזור לשאלות הראשונות.
תארי לך אדם שתועה בדרכו במדבר. כבר כמה ימים הוא מיואש, לא נשארו לו כמעט אוכל ומים, מזמן הוא לא ישן שינה הגונה, כולו מלוכלך… והנה הוא שומע קול. קול רך, נעים ומלטף שאומר לו: תמשיך ללכת, ועוד מעט תראה אור מרחוק. תלך בכיוון שלו! כשהגיע לשם ההלך הוא שומע שוב את הקול: בוא, תיכנס, שב ותנוח. הנה, כאן על השולחן מוכנה לך ארוחה מלאה כל טוב. אחרי שאכל ושתה הוא שוב שומע את הקול: אתה בטח עייף נורא וגם רוצה להתקלח… אז הנה, כאן בחדר מצד שמאל יש לך מיטה מוצעת, ובחדר הימני מקלחת, שם יש לך כבר סבון ומגבת. את הבגדים להחלפה תקח מכאן…
אחרי שקם האיש משנתו הוא מצא מפה המדריכה אותו בפירוט כיצד לחזור למקום מגוריו.
את יכולה לתאר לעצמך את רגשות התודה והאהבה שהציפו את ליבו של אותו אדם? למרות שהוא בכלל לא ראה את מי שדיבר אליו, אין לו שום מושג מי זה…

נשמע דמיוני, נכון? טוב, לכן זה משל…
זהו משל לדרך ההיכרות שלנו עם הקב"ה. אנחנו לא נפגשים עם עצמותו של הקב"ה, אלא דרך התגלותו בעולם. כשאנו אומרים שה´ ברא את הלב כדי להזרים דם לאיברים, כוונתינו לומר שתפקידו של הלב בבריאה ההרמונית והנפלאה שה´ ברא הוא להזרים דם לאיברים. כך גם תפקידה של הבחירה החופשית הוא להביא לכך, שהשכר שנקבל יהיה הרבה יותר גדול. למה ה´ לא בחר בדרכים אחרות? יכול להיות שאפשר להמשיך ולענות אבל בשלב מסויים נגיע לתשובה – כך גזרה חכמתו ורצונו.
כך גם כשאנו אומרים שהקב"ה הוא טוב, אין כוונתינו לציין "תכונה" של מהותו של הקב"ה – שכן כל תכונה שאנו מכירים היא תכונה אנושית ומוגבלת, ואינה שייכת אצל הקב"ה. משמעות האמירה ´ה´ טוב´ היא שכל פעולותיו בהן הוא מתגלה אלינו הן טובות, והאפשרות שיש בידינו להביע זאת היא לומר שה´ טוב.
למה כתבתי שהעיקרון הזה הוא מאוד חשוב בכל הקשר שלנו עם הקב"ה?
במאמר ´דעת אלוקים´ מסביר הרב קוק, שההבדל בין אמונה חיה לבין אמונה פילוסופית הוא בדיוק בנקודה הזו. כשמנסים לתפוס את המהות של הקב"ה, מה שכמובן לא אפשרי – תוצאת הדבר היא ניתוק בין הקודש לעולם הזה, ניתוק בין החיים לריבונו של עולם, ובסופו של דבר יאוש מהגשמת הרצון להתקרב לאלוקים.
אבל כשמבינים שאת התגלותו של הקב"ה אנו פוגשים דרך כל פינה בעולם, דרך חזרת עם ישראל לארצו, דרך כוחות הנפש והחיים שיש לנו, דרך הטבע משובב הנפש, וגם דרך הצרות והיסורים "כי כאשר ייסר איש את בנו ה´ אלוקיך מייסרך" – הקשר שלנו לקב"ה נעשה קשר מחיה ומאיר את הכל.
כהשלמה אומר, שכמובן שאין פירושו של דבר שעלינו להזניח את השכל! לשכל יש תפקיד חשוב מאוד בהתבוננות עמוקה על התגלות ה´ בעולם. עוד יש לדעת את דברי ריה"ל בספר הכוזרי, שלא תיתכן סתירה בין האמונה לשכל, שהרי גם השכל הוא בריאה אלוקית, ואם נדמה לנו שיש סתירה כזו – או שעלינו לשכלל את השכל שלנו ולהסיר אותו מסיגיו, או שלא הבנו נכון את התורה. אבל כל זה נושא בפני עצמו...
תודה על השאלה היפה,
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il