שאלה
שלום הרב.
בדקתי במנוע החיפוש אבל לא מצאתי תשובה לשאלה זו.
הרקע לשאלה הוא כזה: סבא שלי בא ממשפחה חסידית - שבה לא אכלו "שרויה" בפסח, אבל עם השנים הוא נהג שכן לאכול "שרויה" ואילו אבא שלי נדר שלא לאכול (נראה לי כשהוא התחתן או כשהוא היה בישיבה), ככה שכרגע אנחנו בבית לא אוכלים. לפי מה שידוע על על שרויה זוהי בעצם חומרה ולא הלכה שמקורה בחשש שמא במצות יישאר קפל בו ישאר קצת קמח וכשהוא יבוא במגע עם מים זה יחמיץ וכו' (מה שכבר לא קורה היום - כי כל המצות הן מצות מכונה ישרות ואין בהם 'קיפולים' שיש במצות יד). מסיבה זו ומסיבות אחרות נוספות החלטתי לאכול שרויה השאלה היא האם אני צריכה לעשות התרת נדרים בנושא זה - על משהו שבעצם אבא שלי נדר ושבכלל הוא רק מנהג? אם כן - האם יש נוסח קבוע לכך? וכן - האם אני צריכה לשם כך שלושה גברים? צריך שאחד מהם יהיה תלמיד חכם (ומה ההגדרה של תלמיד חכם)? והאם ניתן לעשות התרה זו מול אחים/קרובי משפחה?
תודה רבה
ופסח כשר ושמח!
אוריה.
תשובה
את צודקת , מדובר בחומרא ולא במנהג. כך שהיא מחייבת רק את מי שקיבל על עצמו, או את מי שנהג בה שלש פעמים כמנהג טוב.
אם נהגת בעצמך, מאז שהגעת למצוות , שלא לאכול שרויה - הרי שעקרונית נכון היה לעשות התרת נדרים, אולם כיון שיש אומרים מנהג של אשה הרי הוא זמני בהגדרה כיון שבבא היום היא תנהג כבעלה, הרי שמראש אין לזה תוקף כנדר ואין צורך בהתרה.
לסכום - את יכולה לאכול גם מצה שרויה , אבל כדאי שתחשבי אם זה יהיה נכון לשנות ממנהג הורייך, שמן הסתם זה יצער אותם. אם את מחליטה שלא לשנות - תאמרי מראש שאין זה נדר.