התקדמות בימים הנוראים

שלום לך נערה יקרה,
יישר כח על המודעות העצמית הגבוהה והרצון החזק להתקדם עוד ועוד. על כח רצון כמו שלך בעזרת ה´ (ובעזרתך כמובן) עוד תגיעי רחוק!
לפני 7 שנים למדתי במדרשה. פעם אחת בשיחה עם ראש המדרשה אמרתי לו: “אני לא מרגישה שאני מתקדמת". התשובה שלו מלווה אותי עד היום, והרי היא לפנייך כפי שאני הבנתי אותה וזוכרת אותה:
כשרוצים להתקדם יש מטרה גדולה ואליה שואפים להגיע. למשל: שלוש תפילות ביום / תפילה בכוונה / עבודה על המידות / לשון הרע ועוד ועוד. הבעיה היא שבגלל שזה משהו גדול זה נראה לנו רחוק וקשה להשגה, אי שם בתוך הערפל... לכן צריך לחלק לעצמנו את העבודה. לקבוע כל פעם מטרות קטנות עם זמן מוגבל. לדוגמא: אני עכשיו שבוע עובדת על מאור פנים. לכאורה שבוע זה לא הרבה, אבל כל השבוע תשנני לעצמך: “כשפוגשים אדם – לחייך אליו" והמסר מחלחל. תוך שבוע לא משיגים את כל המידה אלא רק מביאים אותה למודעות. שבוע אחר-כך – אני השבוע מתכוונת בתפילת שמונה-עשרה (או בחלק ממנה). וכך הלאה, כל שבוע לפי מה שאני מרגישה שמתאים לי באותו זמן. אפשר לחזור כעבור תקופה למשהו שכבר עבדנו עליו.
ככה גם מתקדמים וגם מרגישים את זה. אחרי שבוע מאור הפנים לא נעלם – הוא נשאר! אולי לא באותו מינון, אבל יותר ממה שהיה קודם! ואם הקפדתי על ברכות לפני האוכל – פתאום יראה לי מוזר להכניס לפה משהו בלי ברכה, או בלי כוונה.
המסר הזה מלווה אותי עד היום. הוא היה מאוד חזק עבורי ועזר לי מאוד. ואם בשבוע של עבודה על לשון הרע אני רוצה גם להתפלל מנחה – מצויין, אבל צריך לדעת איפה הדגש. שלא יהיה מצב של "תפסת מרובה – לא תפסת", שיש לנו כל-כך הרבה מטרות עד שהכל מתפספס.
זה לא "או הכל או לא כלום". אם לא דיברתי לשון הרע שלוש שעות ואז דיברתי – אז כל השלוש שעות הקודמות לא שוות כלום? בטח ששוות, ואפילו שוות הרבה! אם אני משתדלת להתפלל מנחה ויום אחד פספסתי – זו סיבה להפסיק או להצטער על מה שכבר התפללתי? חס וחלילה! אלו הן אמירות של היצר הרע, שמנסה לייאש אותנו. אל תתני לו! אנחנו רק בני-אדם. גם לנו יש את החולשות שלנו והקשיים שלנו.
לכן ההמלצה היא לעבוד נקודתית. לא להגיד: “אני רוצה לנצח את היצר הרע", אלא להתמקד. להגיד: “אני רוצה עכשיו להקפיד בברכות". אחרי שבוע להתמקד על מאור פנים. אחר-כך על לשון הרע. וכן הלאה. שבוע זה לא זמן בו רוכשים את כל המידה או מתקנים אותה, אבל זה זמן מספיק בשביל להכניס את המידה הזו למודעות.
והכי חשוב זה כל הזמן להעצים את הטוב, להגדיל אותו. כשמדליקים גפרור אחד קטן הוא מגרש חושך גדול. כשתעשי טוב הרע ייבהל ויקטן.
דבר נוסף שעושים במקביל וגם עוזר להתקדמות הוא לימוד. תקבעי לעצמך זמן חמש דקות ביום ללמוד משהו. לא משהו כבד ומרתיע, אלא משהו שיהיה לך נח לזרום איתו. אולי אפילו תשתפי חברה ויהיה לכן נחמד יחד. אפשר ללמוד כל היום את ה"עליה" שלו מפרשת שבוע פרק בנביאים הלכה יומית. כל זה יחד בהעמקה זה לא יותר מ- 10 דקות, ומרוויחים מכך המון! בעלי ואני בחברותות הקטנות שלנו אחרי ארוחת ערב כבר מסיימים ספרים שלמים, והכל רק מכמה דקות כל יום. שווה ומומלץ, מנסיון.
מעבר לכך תדברי עם ה´. תפני אליו, במילים שלך ותגידי לו עד כמה קשה לך ואת רוצה יותר להתקדם. תספרי לו מה מעיק עליך ועד כמה את רוצה שיתקיים בך “קרוב ה´ לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת". כי מי שמחפש את ה´ באמת – מוצא אותו, כי ה´ הוא קרוב עכשיו, הוא בשדה. טורח ויורד אלינו, ורק מחכה שגם אנחנו נטרח קצת ונצא לקראתו. לא יעזור שהמלך בשדה, אם אנחנו בבית. צריך לעשות את ההשתדלות ולהשקיע. להתפלל אליו שיעזור, ואין תפילה שחוזרת ריקם.
תאמיני בעצמך שיש לך את הכח לשנות ואת מסוגלת להגיע לגבהים חדשים בעבודת ה´ שלך, ובעזרת ה´ תראי שינוי בקרוב.
הרבה הצלחה, וכמובן אשמח לשמוע ממך מה שלומך ואיך הולך.
מוריה,
morioet6@gmail.com