התנדבות ובינו לבינה

בע"ה

שואלת יקרה,
שלום!

ראשית, ישר כוח על עבודת הקודש שאת עושה עם הילדים. תיארת אותם ואת הקשר שלך אליהם בצורה מקסימה, והאהבה הרבה שלך ודאי מורגשת על ידם ותורמת להם מאוד.
את דואגת, שההתאהבות שלך באותו מתנדב אולי פוגעת בחניכים שאת עובדת איתם. כדי להבין את העניין, כדאי לעשות חלוקה בין גורמים שונים שמושכים אותנו להתנדב במקומות מסויימים: יש את הגורם המרכזי (או שלפחות אמור להיות מרכזי) שהוא גורם הערכי, האידיאליסטי, שהיטבת לתאר – " אני מאוהבת בילדים האלה שהם פשוט מלאכים שירדו אלינו בשביל לנסות אותנו...". לצידו, יש לנו כל מיני סיבות לרצות להתנדב דווקא במקום מסויים: האינטנסיביות של העבודה, הקרבה לבית, ה"שם" שההתנדבות נותנת לנו, או במקרה שלך – הקשר בין המתנדבים השונים.
מאוד ברור, מהדברים שכתבת, שהסיבה שבגללה באת להתנדב היא המשיכה שלך לעבודה עם ילדים עם מוגבלויות והרצון הגדול לתת להם. יחד עם זאת, טבעי ואולי גם חשוב שיהיו עוד דברים מסביב שיעניינו אותך.
[אז איך דואגים שזה לא יפגע בילדים?]
ראשית, כדאי מדי פעם להזכיר לעצמך כמה הילדים האלה חשובים לך וכמה את רוצה לעזור להם. גם בלי קשר, שווה לרענן מדי פעם את הערכים שלנו כדי לוודא שאנחנו לא פועלים כמו אוטומט, אלא שאנחנו חושבים לעומק מהם הדברים החשובים לנו ומתוך החשיבה מגיעים לעשיה.
שנית, צריך לבדוק בכנות האם יש תחום שנפגע. דרך יעילה לעשות זאת היא לכתוב בנקודות קצרות את המטרות המעשיות שאת רוצה להשיג בהתנדבות, החל מ – לדוגמה – "להעביר פעילות ערכית כל שבוע" ועד "לארגן מסיבת יום הולדת לחניך הזה והזה". כך תוכלי לעבור על הנקודות ולוודא שאת אכן דואגת למלא את כל המטרות שהצבת – כמו הכנת פעילויות, טלפונים לחניכים, הגעה לאירועים משפחתיים וכו´.
בנוסף, תוכלי להתייעץ עם האחראים על המועדונית (רכז, מנהל וכד´) ולבקש מהם לשקף לך איפה את עומדת, מה את עושה טוב ואיך את יכולה להשתפר. כך תוכלי לסדר סדר עדיפויות ברור, ויהיה לך מדד שדרכו תוכלי לראות שהעבודה שלך לא נפגעת ושאת אכן מצליחה להמשיך ולהשקיע בחניכים.
[והמצד...]
יחד עם העבודה הנפלאה שלך עם החניכים, את חווה את המורכבות ואת העדינות של הקשר בין המינים.
גיל ההתבגרות, מטבעו, מלא בסקרנות ורצון להתנסות בחוויות חדשות שעד עכשיו היו כמו חסומות. בין שלל השינויים וההתפתחויות בתקופה הזו, גם הקשר בין בנים לבנות תופס מקום חדש ומרגש. זה שלב חשוב בהתפתחות האישית (ובעז"ה בעתיד גם בבניין הבית), והתורה מדריכה אותנו איך להתנהל מולו בצורה בוגרת, אחראית וערכית.
סביר להניח שחשבת על הנושא לא מעט, רק זכרי שלצד הרצון הגדול שלך שלא לפגוע בחניכים, חשוב שתדאגי גם לא לפגוע בעצמך או במתנדב היקר. יש ב"התאהבות" משהו סוחף, כיף ומרגש, וגם על הנכס הזה צריך לשמור לזמן ולמקום הנכון.

לכל התייעצות נוספת את מוזמנת בשמחה לפנות אלי לאימייל,
ובינתיים שיהיה רק טוב והרבה הצלחה!

בברכה,
ליאורה
leora.d.c@gmail.com