שאלה
שלום כבוד הרב שרלו כרגע אני נמצא בחופשת שחרור ובזמן האחרון אני מעיין באחד מספריו של הרב סולובייציק "נאחז בסבך".
אני פונה אליך בשאלה בעניין זה כי אני רואה ששמך מוזכר מספר פעמים בספר והננך בקיא בתורתו של הרב. השאלה עניינית וקשורה מאד למציאות שאנו רואים היום. הרב מדבר בפרק ב על משמעות החיים הדתיים אצל האדם בתור חיים שמלווים במתח תמידי בעבודת ה' ובהתמודדות עם קשיים ביום יום והרב שולל את תפיסת הפרגמטיות שנפוצה ביהדות.
עכשיו אני חיי בעולם חילוני והתקרבותי לדת נעשתה בתחילה על ידי שיקולי פרגמטיות במובן מסויים. באתי מרקע יהודי מצומצם חונכתי באווירה לא תורנית ובקושי יהודית בחו"ל והיה לי מסלול לבחור בחיים האם להמשך להיות אדם שומר מסורת ולהתמקד בהצלחה האקדמית הצפוייה לי או לעצור הכל ולעלות לארץ להיות במכינה ישיבה ולהתגייס. עכשיו ההתקרבות שלי לדת נעשתה על פי שיקולים של מה משתלם יותר לטווח הארוך ולא מעט רבנים עודדו אותי בדרך הזאת פחות דיברו על החיים בתור הקרבה על הקשיים שצפויים לי ושללו את אופייה של התרבות המערבית שמובילה באסון. אני חושב שהדבר נכון עד גבול מסויים ואני חושב שאותם רבנים לא באמת הבינו מה התועלת שיש בתרבות הזו ויותר נטו לשלול ולזלזל בכל דבר.
אך שוב גם אצל האחרים שהיו איתי במכינה דיברו כל הזמן על הניגודיות בין החיים המערביים לחיים יהודים דיברו על שכר בעולם הזה ובעולם הבא בתור מדד לאמיתות התורה ולבחירה הנכונה בחיים. המכינה היתה דתית לאומית ולא נקטה בגישות חרדיות באשר לחזרה בתשובה יש כאלה העמיקו יותר יש כאלה פחות. אך שאלתי היא האם יש מקום לפרגמטיות ביהדות בתחילה אף על פי שהרב סולובייציק שולל זאת?
הרב סולובייציק מתאר את האתגרים בחיים החל מהתמודדויות הקטנות בחיים ועד למתחים הגדולים והמפגש עם עצב וצער בקנה מדיה לאומית. מלבד תפיסות רדודות שאני שומע שמדברות על שוב עניין של שכר והצדקה של כל מה שקורה בעולמנו בגלל חשבונות של גלגול נשמות האם ישנם תפיסות עמוקות מזו? אני יודע שיש ובכוונתי לחזור לישיבה להתמודד עם אותם הדברים אך האם הרב ממלחיץ על ספרים ועל דרך מסויימת אשמח להתייחסות בעניין?
שנית קראתי את מאמרו של הרב עמיטל שגם קשור לנושא זה והוא מדבר על התמורות שיש בציבור הדתי לאומי בעקבות "ההתחברות" שהנוער מחפש ומוכיח סכנה זו. עולם התורה ופרט המכינות וחלק מישיבות מסויימות מנ
תשובה
שלום וברכה
משנת הרב סולובייציק טוענת אכן כי אין לבסס את העולם הרוחני של האדם ונאמנותו למצוות על הגישה הפרגמטית והתועלתית.
במקביל, הרב לא ראה בתרבות המערבית את האסון של הקיום העולמי, אלא להפך: יש בה תרומה עצומה לעולם, לחרות, לזכויות האדם וכדו', ואת כל אלה ראה הרב כמבורכים.
מדובר אפוא בעולם מורכב מאוד, בו בקוטב אחד מצוי ריבונו של עולם ובמוקד אחר נמצא האדם וקיומו, והדיאלוג נעשה כל הזמן במתח שבין שני הקטבים. הבחירה ללכת בדרך זו אינה יונקת מהפרגמטיות, אלא בשל שכנועו הפנימי של האדם, שזו דרך האמת, ובשל המסורה שהוא קיבל מהדורות שקדמו לו.
אני באמת חושב שהשיח שעליו העמידו את המאבק בעולם התרבותי המערבי – דרך הפרגמטיות – היה נכון במידה מצומצמת מאוד. יש גם ערך פרגמטי בהיותנו מאמינים ושומרי מצוות, וזהו דבר טוב ונעים ("טעמו וראו"), אולם לא זה הבסיס. לא זו בלבד, אלא שבד בבד עם הניגודיות שכן קיימת בין העולם המערבי לעולם האמוני, יש הרבה מאוד דברים טובים בקישור ביניהם, והצבת המאבק כאילו מדובר במאבק בין כוחות אופל ובין כוחות האור הוא היבט אחד של הדברים בלבד.
על כן, אני בהחלט ממליץ על משנתו של הרב סולובייצי'ק עצמו, העוסק בענייני אמונה בהיקפים נרחבים. נכונות מצדך להשקיע תביא אותך לקרוא את "ובקשתם משם", שזו המסה המרכזית בה הוא עוסק בנושאים האלה.
משנתו מדגישה באמת את צד המלנכוליה והצער, אולם אין חובה להתמכר לצדדים אלה בלבד, אלא שניתן להחיות את העולם האמוני בצדדים הנוספים שלו. זה ייעודה העצום של החסידות, ובניין עולמך הרוחני הן על הגרי"ד סולובייצי'ק והן על הצדדים מחיי הנפש של החסידות – הם המענה הנכון להתלבטויות שלך.
כל טוב והרבה הצלחה