שאלה
הי התחלתי שירות
ואני פשוט אוכלת המון כל הזמן.
ואני די רזה...והשמנתי...וזה מתסכל כי זה פסיכולוגי זה לא באמת.אני כאילו אומרת לעצמי "אני בשירות אז צריך לאכול"..ואני אוכלת כפול.זה מן תאווה כזאת שפתאום התחילה.
מה אפשר לעשות?אני פונה אליכם כי זה לא רק משהו גופני זה משהו מחשבתי-פסיכולוגי.תודה!!!
תשובה
שלום לך,
השאלה שלך העלתה חיוך רחב על פני...
את כל כך צודקת.
התופעה הזו מאד מוכרת והרבה בנות חוו אותה, בין בשרות הלאומי ובין בצבא.
את גם צודקת בזה, שהרבה מאד פעמים, התופעה היא לא רק משהו טכני-גופני, אלא גם מתקשר להיבט פסיכולוגי נפשי.
הרבה מאד בנות מעלות במשקל שלהן במסגרת השרות לאומי והצבא,בלא מעט מקרים יש קשר בין אוכל למצב נפשי מסויים, בעיקר מצב של גבולות של העצמי שלי. כשיש לי קושי או חוסר איזון בגבולות לרוב זה יתבטא בשינויים בדפוסי האכילה.
שרות לאומי זהו אחד המצבים שיש שינוי משמעותי בגבולות של האדם. את לבד, ברשות עצמך. את המחליטה הכמעט בלעדית על סדר היום שלך ומה תעשי בו. כבר אין מי שיעיר אותך בבוקר או יאמר לך לכבות את האור בלילה. את לא מדווחת לאף אחד מתי את חוזרת ומאיפה, וכן... גם לא מה את אוכלת.
יכול להיות שבעקבות החופש המוחלט הזה שאת נתונה בו כרגע, הדבר מתבטא גם בנושא האכילה. מן חרות כזו של אכול כפי יכולתך...
אני חושבת שאם תשתדלי לשרטט לעצמך גבולות ברורים במיגוון נושאים, כמו שעות השינה, הקימה וכו זה יקל עליך להיכנס לסדר גם בנושא האוכל.
נסי לכתוב לעצמך סדר יום ברור ולעמוד בו ובמקביל להכין לעצמך תפריט מפורט בו את קובעת לעצמך מראש מה תאכלי. נראה לי שאם תכניסי את עצמך לסדר באופן מערכתי (ולא רק בצורה ספציפית בנושא האכילה) זה יקל עליך לעמוד במשימה ולהחזיק בה מעמד לאורך זמן.
אני מאד מעריכה את היכולת שלך להסתכל פנימה ולהבין שהקושי הזה, לא נובע רק ממשהו טכני של אכילה מסודרת, ארוחות לא מאורגנות מספיק וכו (שכל אלו גם נכונים במסגרת השרות הלאומי...) אלא יש גם צד עמוק יותר ופנימי שמנהל אותך בנקודה הזו.
אני מאמינה שאם תשתמשי ביכולת הזו שלך להסתכל פנימה לעומק, תצליחי לפצח גם את הקושי הזה.
עצם המודעות היא כבר המפתח להצלחה.
בהצלחה רבה!
הלל.
hall.alis.77@gmail.com