שאלה
שלום, אני נערה בת 16 וקצת שבאה ממשפחה מסורתית (קידוש בשבת,כשרות,בית כנסת בחגים..).הורי מאמינים מאוד כמוני אך טוב להם כמו שהם.
בחודשים האחרונים החלה אצלי התחזקות והתקרבות לאבא שבשמיים ואני מאוד מאוד מאשרת מכך!
אבל... בחודש האחרון פוקדים אותי משברים, ואני בוכה לעיתים קרובות. כואב לי! כואב לי שאני לא שומרת שבת, כואב לי שאני לא לומדת לימודי קודש ונמצאת בבית ספר חילוני, כואב לי לאני לא יודעת הרבה על כל המצוות שיש לנו ועל התורה הנפלאה שזכינו לה.
אני בינתיים נוטלת ידיים בבוקר(עם כוס רגילה), מתפללת בבוקר, משתדלת לשמור כשרות, להדליק נרות שבת, וללכת לבית הכנסת בשבת. אני מצד אחד מרגישה שאני מתקדמת מהר כי עד לפני ארבע חודשים בערך לא הייתי מפתללת וכו' אבל מצד שני אני מרגישה שאני מתחזקת ממש לאט!
נמאס לי לבכות, נמאס לי להיכנס לעצבות.
יש לציין שאני רואה את ההרצאות באתר הידברות והולכת פעם בשבוע ב"ה לשיעורים.
רוב החברות שלי לא יודעות על ההתחזקות שלי ... חלקן אפילו טוענים שהן בכלל לא מאמינות לפי הבנתי.
יש לי המון לבטים (כמו "לעשות שירות לאומי או צבא)... ואין לי תשובות עליהן.
הייתי רוצה הכוונה ממכם או אפילו עידוד קטן...
למרות כל מה שכתבתי הייתי רוצה לנצל את המקום ולומר לה' היקר תודה על החיים הנפלאים שיש לי!! תודה אבא על כל העזרה! אני אוהבת אותך מאוד ! טאטע- המון תודות שקירבת אותי אליך...אבא תעזור לי...
רעות
תשובה
שלום וברכה רעות,
קראתי את השאלה שלך ולפני שאני בכלל מתחילה לענות עליה אני מוכרחה לכתוב לך שאני מעריכה אותך מאוד. זה לא דבר פשוט להתחיל להתחזק כשכולם מסביב לא "בקטע",
זה שכואב לך שאת לא עושה עדיין הכל מראה על רמה גבוהה-אז אני רוצה לומר לך באמת יישר כח. ועל פי הנראה משאלתך יש לך אמונה גדולה וכח רצון חזק להתקרב לה´ ולקיים מצוות, כך שאני בטוחה שאת תתאמצי ובעז"ה תצליחי!
רעות, את כותבת על כך שבזמן האחרון יש לך משברים, שאת בוכה הרבה. אני רוצה לומר לך שמשברים יש לכל אחד ולא צריך להבהל מהם. ודווקא מתוך משברים אפשר לקום ולהתחזק עוד יותר. בספר מיכה יש פסוק: "כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה´ אור לי" ומסבירים שהקימה וההתחזקות באות דווקא מתוך הנפילות והמשברים. חברה שלי אמרה פעם לא לקרוא לזה "משבר" אלא ["משגר"]- אנחנו צריכים לראות איך המשברים והקשיים יכולים "לשגר" אותנו, לעזור לנו לעלות עוד יותר גבוה ממה שהיינו.
הכאב שאת מתארת הוא כאב שנובע ממקום מאוד אמיתי. מהרצון לעשות את מה שנכון וצריך לעשות. כבר זה צריך לגרום לך שמחה ולעודד אותך אותך. הרצון הוא המניע למעשים ואם יש לך רצון טוב, את יכולה ומסוגלת להתקדם.
כתבת שאת מרגישה שאת מתקדמת,
נראה לי שאת באמת צריכה להתמקד בזה-לראות את ההתקדמות שלך ולשמוח בזה. לכל מעשה, אפילו הכי קטן יש משמעות גדולה.
תסתכלי כל הזמן על המעשים שלך ותשמחי בכל התקדמות אפילו אם היא נראית הכי קטנה בעולם.
ותעשי הכל כדי לא לשקוע בעצבות, כי זה מביא לייאוש, והייאוש מונע מאיתנו את האפשרות לתקן, לעלות ולהתקדם.
חשבת על האפשרות לעבור לבית ספר דתי?
נראה לי שכדאי לך לעשות את זה, זה יוכל להיות לך מאוד טוב. ותהיה לך יותר אפשרות להתחזק במצוות. ללמוד ולברר דברים. (בד"כ באולפנות יש הרבה אפשרות לשאול ולהתייעץ עם הצוות החינוכי). וגם החברה במקום כזה יכולה להיות לך טובה ומחזקת. כמובן שצריך לבדוק טוב לפני שאת מחליטה לעבור כדי לוודא שאותו מקום אכן מתאים [לך].
כתבת שאת הולכת לשיעורים כל שבוע-זה טוב מאוד. ואני בטוחה שזה מחזק אותך ומועיל לך. תמשיכי בזה ותנסי גם ללמוד לבד דברים, אני ממליצה לך להשיג את הספרים "פניני הלכה" של הרב אליעזר מלמד (אולי כדאי להתחיל מהלכות תפילה) הם גם מסבירים את ההלכות, אבל הרבה גם את הרעיונות שמאחוריהן.
סביר מאוד שיש לך לבטים ושאלות, לכל אדם גם מי שנולד בבית שומר מצוות יש הרבה שאלות והתלבטויות, ולמי שהדרך הזו חדשה –ודאי שיהיו ואין בכך שום בעיה. אבל לא צריך להשאר בלבטים ובשאלות [צריך לשאול, לברר ולהתייעץ כדי להגיע לתשובות ולהחליט מה נכון לעשות.]
עוד עצה קטנה, שנראית לי חשובה ממש: כשאת מתפללת בבוקר תתפללי גם על ההתקדמות שלך, על רצונך להתחזק, ותבקשי מה´ שיעזור לך בכך.
רעות יקרה,
תמשיכי בהתקדמות שלך, לאט לאט בלי להלחץ ולהתעצב. ובעז"ה את תראי התחזקות ותרגישי קרובה לה´ יותר ויותר. ברכה והצלחה.
את מוזמנת בשמחה לחזור אליי למייל ולספר על ההתקדמות שלך ולהתייעץ ולשאול, בכל עניין שיהיה.
מחכה לשמוע ממך.
חזקי ואמצי.
חיה.
haya656@shoresh.org.il
[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות לקו הטלפון שלנו. בין השעות 9 ל1 בלילה, ו[המספר הוא: 1599-5000-54 (מספר חדש!)] סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!