שאלה
שלום וברכה,
אני בחורה בתת 26 מבית דתי,
בתקופת השירות לאומי היתי דתיה מאוד חזקה וגם אחרי (למדתי באולפנה דתית).
בסביבות גיל 23-24 טיפונת ירדתי בדת מבחינת צניעות למשל(חצאיות קצרות ושרוולים קצרים, ומבחינת תפילה.. כבר לא התפללתי כל יום)-יש לציין ששאר הדברים המשיכו כרגיל עד היום...ברכות כשרות שבת וכו'..
עם הזמן נכנס לי ג'וק לראש שאני רוצה ללכת עם מכנסיים,התייעצתי המון ולבסוף נשברתי והחלטתי שאם אני לא עושה את זה ,זה לא יעזוב אותי ואז בגיל יותר מאוחר אני שוב ירצה.. אז עדיף עכשיו..
שנה וחצי בערך הלכתי גם עם חצאיות וגם עם מכנסיים..
לפני שבועיים בצאת שבת (לא יודעת למה ואיך,אולי זה בגלל שלא הולך לי בדייטים ואני מרגישה לא מוגדרת מבחינה דתית-איך אנשים מסתכלים על דתיה שהולכת עם מכנס) החלטתי שאני רוצה טיפה להתחזק.
הרצון שלי להיות רק עם חצאיות נובע בעיקר מהעובדה שאני רוצה שהחברה תראה אותי בתור דתיה וכך יגדירו אותי שיראו אותי אנשים שלא מכירים אותי ולאו דווקא בקטע של צניעות(שחשיבה כזו בחיים לא היתה לי!!)
בכל אופן עשיתי סדר בארון והחלטתי להוציא את המכנס שמא אתפתה...
וכאן בא ה-בום! האם לזרוק אותם או לא?!
הפחד מהנפילה שתחזור שוב או מהחרטה של להתחזק... כי אולי טוב לי כמו פעם להיות פחות מוגדרת עדיין מחזיקה אותי.. הכוונה...שמצד אחד אני שמה מכנסיים בצד ליום שאני אולי ייפול (שאני לא אמורה לחשוב על זה בכלל-אלא להיפך להתעלם מזה) מצד שני זו המציאות... ומצד שלישי אני כן רוצה להתחזק טיפונת.. לא כמו שהייתי אבל יותר חזקה מהיום...
מה עוצר בעדי ואיך אתמודד עם זה??
תשובה
לאור שלום
לעניות דעתי, את פשוט מפחדת 'לקפוץ למים' להתקדם בצניעות ולכן מעוניינת להשאיר את המכנסיים בארון, מה שייתן לך אשלייה ש'בעצם לא החלטתי'.
אני הייתי מציע לך לזרוק את המכנסיים, מה שייתן לך יותר תחושת החלטה ודאית בדרך הטובה שהחלטת ללכת בה (ולא חשוב שהמניעים היו חיצוניים) ופשוט לא ל'התבכבש' בעניין. צריך בחיים לפעמים להחליט החלטות. אם בבוא העת תשני את דעתך - יש בחירה חופשית בעולם. אמנם תצטרכי לקנות מכנסיים חדשות אבל אני בטוח שתעמדי בזה.
בברכה חגי