שאלה
שלום, שמי משה. אני חילוני בן 23 ומגיל 18 בערך יש לי כל מיני מחשבות כל הזמן בעיקר בלילה שקשורות לרצון בחזרה בתשובה והתקרבות ל-ה'. חשוב לי לציין שאני אפילו לא מסורתי. אני חילוני שאוכל לא כשר עוד מינקותו, ההורים שלי חילונים, האחיות שלי חילוניות, לא שמרתי שבת מימיי ולא עשינו בביתי קידוש מאז ומעולם.
אני יודע שחזרה בתשובה שלי תגרום לכעסים ואף לניתוק הקשר עם הוריי אותם גם חשוב לציין שאני אוהב מאוד ומעריך. בנוסף על כך, המחשבות האלה שתוקפות אותי בלי הרף הן חסרות כל היגיון, ומדוע? אסביר. תמיד התעניינתי בדת ובפילוסופיה, בספרות ובעולם הרוח. אני מקווה שלא אפגע באף אחד כשאומר שתמיד ראיתי בדת משהו מעט פרימיטבי ואיזושהי בורות מסויימת (אני כבר לא חושב כך). העניין הוא לא שקשה לי להשתחרר מחיי ה"הנאה" כפי שראיתי שציינו כאן מספר נערים. עשיתי חושבים עם עצמי ואני מבין שהתענוג החומרי של מסיבות ואוכל לא כשר וכל דבר שהוא הוא תענוג מלאכותי וזמני בלבד ואילו התענוג שבעבודת השם הוא נצחי ועמוק. אני מוכן להתשחרר מחיי החילוניות אבל עדיין יש לי המון ספקות האם זהו הצעד הנכון? האם באמת יש בי אמונה חזקה כפי שמגיע ל-ה' לקבל?
ולכן השאלות שלי הן כאלה-
1. האם יש לכם רעיונות כיצד לבשר להוריי מבלי לגרום לניתוק? וכמו כן האם אתם חושבים שהדבר כלל אפשרי ללא ניתוק מהם? שהרי עולמם הוא עולם חילוני לחלוטין.ואם לא, האם שווה לנתק קשר עם הוריי על מנת להתקרב לדת?
2. האם יש מחילה על כל הדברים שכבר עשיתי? עשיתי לצערי דברים חמורים מאוד מבחינת הדת- מכל הבחינות. כולל יחסי מין וחילול השם בהמון דרכים.
3. האם הדת תקבל אותי, גם כאדם חושב שמטיל לצערו עדיין ספק בהרבה דברים?
סליחה עם חלק מהדברים לא היו במקום.
תודה,
תשובה
שלום משה
ראשית, ברוך הבא.
מילות הקוד הנכונות ביותר למציאות בה אתה נמצא הן "קמעא קמעא". לאט לאט.
אי אפשר ליטול את כל החבילה ביחד, ולכן מתקדמים במה שניתן להתקדם, ומצפים לכך שיהיה אפשר לעשות יותר כאשר עוד שערים ייפתחו.
כשיש פחד שהדבר יגרום לקרע עם ההורים – הולכים לאט לאט. מתחזקים קודם במצוות שבין אדם לחבירו שגם הם מעריכים, ומתוך כך מדברים על ההורים על הצעדים הבאים, ומשכנעים אותם כי ההתקדמות לא תקרע אותך מהם אלא להפך, וכן הלאה. הדבר הנכון לעשות הוא דווקא לא להתנתק, אלא לעשות זאת בתמיכה שלהם ובהפגת החשש שלהם. בדרך זו לא תהיה בודד וזר, אלא מישהו שיש לו עוגן אמיתי ונכון בביתו.
לא קופצים מהר מידי. אם אתה חש שאתה בשל לצעד מסוים – קפוץ למים וצעד אותו; אם אתה חש כי אינך בשל עדיין – המתן.
אין דבר שאין עליו מחילה ותיקון. בין השאר, בדיוק לשם כך נוצר יום הכיפורים. להפך, חז"ל אומרים כי במקום בו בעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, ועל כן השערים הפתוחים בפניך רחבים מאוד. הדבר הנכון לעשות עכשיו הוא לא לעסוק יותר מידי בעבר, כי אם לפנות לעתיד, ולנסות להיות טוב יותר מול העתיד. יגיע היום בו תוכל להתמודד עם העבר שלך ברוח התיקון והתשובה, אולם כעת לא זה העיקר.
לכולנו יש שאלות. האמונה אינה מחפשת רק את אלה שיש להן תשובות לכל דבר.
כל טוב והרבה הצלחה
שנה טובה