שאלה
אני בחורה דתית, וככזו היננו שואפת לבית דתי ואפילו תורני, לפני כשנה הכרתי בחור שממש התאים לי מהבחינה הזו בפרט, ובכל יתר התכונות בכלל, ולאחר קשר של מס' חודשים החלטנו להתחתן ואז הבחור חזר בו.
היות ובקרוב אני סוגרת את שנתי ה-35 אני מרגישה שהזמן די דוחק ומצד שאני אין הצעות בכלל (ותאמינו לי אני מאוד מנסה)הבעייה הגדול היא שבעולם הדתי לאומי בגלאים מתקדמים גברים לא מוכנים לצאת עם בנות גילן או קטנות בשנה שנתיים אם אין הבדל של לפחות חמש שנים הם לא מעוניינם אפילו לשמוע.
לאחרונה הכרתי בחור שמחפש בחורה דתית, כי הוא בא מבית דתי , הוא אומנם שומר מצוות אך מנהל אורח חיים חילוני, החברים שלו חילוניים מקומות הבילוי שלו, הוא אינו קובע עיתים, מהרבה בחינות הוא אינו עונה על הקריטריונים שאני מחפשת בבחור המיוחל, הדבר היחיד שמושך אותי להמשך איתו אלו השיחות,אני מואד אוהבת לשוחח איתו, אך לאורך כל הדרך(ואנו בראשיתה)אני כל הזמן חוששת שאני עושה טעות, שאולי אני נמשכת רק בגלל הגיל המתקדם והכמיה העמוקה לקשר זוגי, הבחור הקודם השאיר אותי שבורה לרסיסים עד כיד פגיעה באמונה-ככול שהזמן עבר ושום בחור מתאים אחר לא נראה בשטח, גברה בי התחושה כי ה' פשוט עזב אותי ופנה את הגב ולא מועילים כל התפילות , הדמעות והבקשות הרבות.מצד שני אני חוששת להפסיק הקשר עם הנוכחי שמא אצטער בעתיד - מה עושים?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
מצבך לא פשוט כלל וכלל.
ההחלטה שאת צריכה לקבל קשה מאד. עליך לחשוב, איך את רוצה שתראה שבת בביתך איזה אבא יהיה לילדייך: לומד תורה או "חפיפניק", וכו'. אם נראה לך שהבחור שאת נפגשת איתו היום עונה על ציפיותייך- בני איתו את ביתך. אך אם אינו עונה על ציפיותייך- חשבי האם את מוכנה לחיות בתסכול מתמשך. תאמרי: גם היום אני חיה בתסכול. נכון, ואני בהחלט מבין אותך. את ההחלטה את צריכה לעשות בעצמך. את היא זו שתצטרך להתמודד עם המציאות היומיומית בין אם תחליטי כך, בין אם תחליטי כך...
ה' לא עזב, ה' נמצא אתנו תמיד. את קולו הוא משמיע, השאלה היא אם אנו קשובים לשמוע את קולו. המצב המסובך בו את נמצאת "הומצא" ע"י הקבה, כדי לעזור לך לעבור תהליך כלשהו. התאמצי לשמוע את הקול הפנימי הדובר בך, ואל תפספסי את דבר ה' הבוקע אלייך מבין קפלי המקרים שעוברים עלייך.
בהצלחה!