שאלה
שלום הרב,
תמיד אומרים שיש הבדל גדול בין התאהבות לאהבה: התאהבות היא רגש חולף, תשוקה זמנית, ואילו אהבה היא הרצון לתת, לעשות טוב לשני.
ובכן, שאלתי היא - איך אהבה אמורה להתחיל? או איך אני אמורה לדעת שזו באמת אהבה ולא התאהבות? הרי בהתחלה צריכה להיות מציאת חן וסוג של התאהבות, לא? ורק אחר כך, אחרי שהנפשות התקרבו במקצת, למדו להכיר האחת את השניה, יכולה להיווצר אהבה ורצון לתת.
אבל אם אכן ההתאהבות צריכה להיות קודמת לאהבה - נוצר מצב שבו אני יכולה למצוא את עצמי כבר בתוך מערכת יחסים, כשנפשי קשורה בנפשו, ולקלוט לפתע ש'זה לא זה', שאין אהבה... אז מה עושים כדי להימנע מהמצב?
וגם - האם האהבה צריכה לבוא בהכרח רק אחרי הנישואים??
מקווה שהבהרתי את עצמי כמו שצריך..
אשמח אם תוכל להסביר לי את העניין.
תודה רבה על הסבלנות, יישר כח ושנה טובה!
תשובה
שלום
אינני מבין גדול באהבה. אני חושב שאהבה יש לבנות כמו כל דבר בעולם, לאט ובעמקות. וגם אם יש ניצוץ בתחילה, זה טוב אך לא העיקר.
אהבה לא חייבת לבוא אחרי נישואין, כפי שאנו רואים בסיפורי המקרא ובחיים שלנו.
בהצלחה