השקפה- מה לענות לחרדים?

בעה"י

שלום,

נקודה ראשונה: האם אתה חושב שבגאולת מצריים המצב היה יותר טוב? תחזור לתורה ולמפרשיה, ערב הגאולה "משכו ידיכם- מעבודה זרה וקחו לכם שה לבית אבות". ואלה עוד הצדיקים שבעם- החמישית ששרדו את מכת החושך לאחר שארבע חמישיות הומתו בשקט. אם דתן ואבירם וקורח היו בחמישית הצדיקים מי היו השמונים אחוז האחרים? אולי כאלה שחשבו שלא כך צריכה להראות הגאולה וסרבו לצאת... על ים סוף אחרי כל הניסים אומרים המלאכים "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה"- אין כמעט הבדל בין המצרים לישראל (למעט 3 או 4 דברים ששמרו כידוע) הם חושבים אותו דבר, מאמינים אותו דבר ויש להם אותה תרבות. ארבעים שנה לקח להוציא את מצריים ואת התרבות שלה מתוך עם ישראל לאחר סך הכל 210 שנות עבדות. הם שומעים את רבש"ע בהר סיני ורצים לעבוד לעגל, אוכלים את המן ומתגעגעים למצרים, מאמינים במשה על ים סוף אך שבים ומפקפקים שוב ושוב- מה הפואנטה של כל זה? מה אני מנסה לומר?

מי שלא אומר הלל ביום העצמאות שלא יגיד הלל בפסח!

מי שחושב שגאולה תבא חלק ובקלות שהכל פשוט יסתדר מאליו - כנראה שלא מרגיש את עומק מארת הגלות שחיינו בקרבה 2000 שנה. פעם שאל יהודי את מרן הרב קוק זצ"ל איך ייתכן שדווקא בארץ ישראל אנשים מחללים שבת ואוכלים חזיר? ענה הרב שלא מזמן שהה כמה חודשים בעיר נופש בשוויץ, עיר מלאה ביערות ואויר צלול וזך ואגמים נפלאים- אבל כולם שם היו חולים!תמוה?
לארץ ישראל באים בשביל להבריא מהגלות ורפואה לוקחת זמן!!!

נקודה שנייה, העוולה ההיסתורית הנוראית של הציבור החרדי (ובעצם הדתי כולו) לפני 150 שנה כשהציונות התחילה לפרוח - איפה הייתם (היינו...)??? כשהשיבה לארץ ישראל, הדאגה לעם ישראל ולמלכות ישראל הפכה להיות נחלתם של חילונים, אפיקורסים ופושעי ישראל - ואתם עמדתם בצד ונתתם להם לקחת אחריות. דאגתם לביתכם ולמשפחותיכם והפקרתם את העם, את הערבות ההדדית, את ארץ ישראל את החזון המשיחי את כל הדברים שהתפללנו ואנו ממשיכים להתפלל עליהם- וככלב השב על קיאו אתם ממשיכים לראות את עצמכם כיחידה נפרדת, נבדלת מעם ישראל, לא להשתתף בקבלת ההחלטות, בכלכלה, בביטחון, באיכות הסביבה, בבניית החיים הלאומיים של עם ישראל- אתם שעשיתם אגודות אגודות כאילו בשם התורה שכל כולה דוחפת לאחדות, שהתבדלתם ואתם עדיין מתבדלים בשם התורה שהציבה ברית של ערבות הדדית. ההתבדלות הזו נכשלה אז, לפני 150 שנה והפקירה את תחיית ותקומת ישראל בידיים שאינם אמוניות - והנורא מכל שאתם ממשיכים לעשות זאת גם היום.
השילטון צריך חיזוק אמוני - ואתם ממשיכים להתעסק עם הכיס הפרטי שלכם ועם הישיבות הפרטיות שלכם. זו דרכה של תורה???

נקודה שלישית, אחריות כלל ישראלית. זה התחיל בחורב, המשיך בערבות מואב וחושל באלפי שנות לאום וגלות- עם ישראל הוא עם אחד וכל ישראל ערבים זה בזה. כשרב חרדי פוסק בענייני שמיטה תוך שהוא מתעלם מהעובדה שאלפי חקלאים ישארו ללא פרנסה, שמאות אלפי יהודים יקנו יבול אסור כי הם לא בודקים בציציות תעודת הכשרות- זו אחריות לכלל ישראל? כשאתם מתעקשים על הזזת בית חולים בגלל קברים בניגוד מוחלט להלכה הכי אורתודוכסית שיש תוך ידיעה ברורה שזה יעלה בחיים של יהודים אחרים- זה אהבת ישראל? האם המשגיחים והפוסקים שלכם חושבים גם על יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות או שאלה יכולים מבחינתכם להשרף בגיהנום הפרטי שלהם?

נקודה רביעית, אכן הרבה דברים לא מושלמים במדינה. לא המצב הפוליטי, לא אחוזי הפשיעה, לא פערי השכר, לא איכות הסביבה, לא היחס לשונה, לחריג, לנכה,לזקן ולחולה. אבל יש גם הרבה דברים טובים. ירושלים מעולם לא הייתה עיר גדולה כמו היום, כשהרמב"ן הגיע לירושלים היו בה שני יהודים בלבד!זהו! יש לנו צבא שיוודא שאירועים כמו השואה האיומה לעולם לא יקרו שוב, יש לנו שלטון משלנו שחושב קודם כל על מה הכי טוב לעם ישראל (גם אם אני לא מסכים איתו תמיד) מעולם לא היה עולם התורה כל כך גדול - זה מתאפשר בזכות המדינה והתקציבים שהיא מעבירה לישיבות. יש במדינת ישראל ביטוח בריאות ממלכתי שאמריקה מתאמצת כל כך לחקות אותו. ביטוח לאומי שדואג שאף אחד לא יגיע לחרפת רעב והבטחת הכנסה לאלה שלא עובדים...
העמוני והמואבי אסורים לבא לעולם בקהל ה' משום שכפרו בטובה ולא ידעו להכיר תודה כשהיו צריכים.
האם הדברים בשאלה לא נופלים אף הם בקטגוריה הזו?

נקודה חמישית, גאולה כאמור היא דבר מורכב, חדש ומתחדש. במשך 2000 שנה שכחנו מה זה לנהל מדינה, מה זה להקים צבא ולהלחם על חיינו ועל ארצנו, שכחנו מה זה לנסות ולהיות אור לגויים, להיות מסוגלים ליצור מדינת מופת על פי תורה ומוסר הנביאים, זה מסובך. זה תמיד היה מסובך (ע"ע תנ"ך) וזה מסובך בייחוד לאחר שנות הגלות. הציבור הדתי הלאומי הרים את הכפפה. אנו נאבקים להכניס את הגאולה ואת התורה לתוך העולם הזה, לתוך המציאות הלאומית, הבין לאומית, העולמית והמודרנית. אנחנו מחפשים ושואלים עדיין את הדרכים לבנות ולהבנות לבנות את הרוח בתוך בניין של חומר, לבנות את התורה בתוך הארץ, את הנשמה בתוך הגוף.
בחרתם להשאר בגלות מתוך דאגה לרוח -והזנחתם את החומר . בחרתם להשאר בגלות כדי לא להתמודד עם בניין מקדש, עם מלחמות מצווה, עם יצירת חברה צודקת, עם תורה עם דרך ארץ. אך כל האומר אין לי אלא תורה - אף תורה אין לו! כי התורה מדברת על ארץ, ועל חברה של צדק וצדקה, ועל עם ולאום ועל מלחמות קשות, ועל חקלאות ועשייה ועל כלכלה וחינוך. נכון שעוד לא פתרנו את כל הקונפליקטים ואת כל הבעיות -אבל אנחנו מנסים.
ואתם???
האם אפשר לעמוד מנגד, לא להיות חלק מהתהליכים שללא ספק הקב"ה הביא עלינו, לא להיות חלק מכלל עם ישראל, לא להיות חלק מהמדינה שאנו נהנים ממנה ומקבלים ממנה.
ועוד למתוח ביקורת על אלה שעמלים?
ועוד לכפור בטובה מאלה שמהם הם מקבלים?
ועוד לעמוד מנגד בעוד עם ישראל בונה את חייו?

מדינת ישראל היא המדינה שלי! והיא שייכת לכל יהודי שמוכן לעמול בשבילה ולהלחם למענה ולקחת חלק בעיצוב דמותה! אני לא מתבייש בה - גם אם היא לא מושלמת. אני לא מתבייש בעם שלי- גם אם הוא לא מושלם.
אני לא מתבייש בגאולה שהקב"ה הביא לנו- גם אם היא עוד לא הגיעה לשיאה ולתכליתה.
אני לא מתבייש בתורה שלי גם כשהיא מציבה בפני אתגרים מורכבים- ואני גם לא בורח מהם.

אני הולך בדרך שבה הקב"ה רוצה שנלך ואני מתמודד עם האתגרים והבעיות שהקב"ה גילגל לפתחי על מנת לפתור אותם.
אני עושה ככל שיכולתי לפעול עם אל ולעובדו בכל כוחי ואני חרד אך ורק מריבונו של עולם.
אני יהודי גאה בארץ ישראל ובמדינת ישראל המתחדשת ואין לי שום כוונה לתת לאף אחד לזלזל בזה!!!

בברכת לאלתר לגאולה שלימה
אור
צוות ישיבת צפת