שאלה
יש לי בעיה בצוות ההדרכה: המדריכים לא יודעים לסדר סדר עדיפויות נכון. זה אומר שאם אני אומרת למישהו שצריך לעשות משהו בסניף אז הוא אומר: "אני אבוא עוד שעה כי אני רוצה לשחק במחשב קצת"!!! בנוסף המדריכים לא מפגינים מספיק אכפתיות לסניף (הם בעיקר מתעסקים בקבוצה ובכלל לא בסניף), הם מראים אדישות כלפי הסניף... איך גורמים למדריכים להבין שאם הם בסניף אז יש להם אחריות לעשות ת'תפקיד שלהם כי אנשים/חניכים מחכים להם גם אם הם עייפים או רוצים לשחק במחשב או כל דבר שולי אחר... אצלנו הסניף הוא דבר חשוב ומרכזי במקום המגורים. אשמח לקבל תשובה בדחיפות. תודה רבה ויישר כוחכם.
תשובה
שלום.
השאלה שאת מעלה בהחלט חשובה. הסניף הוא לא רק מקום שבו מתכנסות כל מיני קבוצות לפעילות, אלא מסגרת שמהווה בעצם "קהילה", שיש לה זהות ייחודית ודרך מסוימת. כמו שהצוות הוא רק "אוסף של מדריכים" אלא "צוות", ולתיאום ביניהם ולעבודה המשותפת שלהם יחד יש חשיבות חינוכית ומנהיגותית ממדרגה ראשונה. ממילא, כשאין מספיק עבודה משותפת ותיאום ברמת הצוות וברמת הסניף, אפשר לפספס הרבה מהפוטנציאל של ההדרכה ולפעמים מדריכים עלולים גם להגיע למצב שבו הם בעצם – ובלי כוונה – "מחבלים" בפעילות של חבריהם לצוות.
התשובה המאוד כללית לשאלה שלך היא: קומונר/ית (האם זו את?). אחת המשימות המרכזיות שקשורה בתפקיד הזה היא לייצר את אותו תיאום בצוות ולנהל את מה שקורה ברמת הסניף – דרך מה שקורה ברמת הקבוצות (לא רק דרך פעילות הקבוצות, אבל גם). אחד הצדדים של הניהול הזה הוא גם לעזור למדריכים לארגן את סדרי העדיפויות שלהם, ולהסביר להם את ההשלכות. מדריכים צריכים לפעמים "לתזז" בין המון משימות: לעזור בבית, ללכת לחוגים, ללמוד כמובן וגם ליהנות קצת! גם אנשים מבוגרים ומנוסים לא תמיד מצליחים להגיע לאיזון ולקבל החלטות לגבי "מה לעשות מתי". הקומונרית בהחלט יכולה להיות כתובת שאליה פונים כדי שתעזור לעשות סדר.
אז מה אפשר לעשות?
1. לארגן בצורה מסודרת את המשימות. זו חוכמה די קטנה "ליפול" על מדריך או מדריכה ולקרוא להם לסניף עכשיו ומייד כדי לעשות משהו. האם יש מישהו שתפקידו הוא לארגן מראש את המטלות שצריך לבצע? זו גם הכנה מצוינת לישיבות צוות, אגב. אם סוגרים עם המדריכים דברים מראש, ומאפשרים להם – עד כמה שאפשר – לבחור את המטלות שהם מעדיפים, יש סיכוי גדול יותר שהם יבצעו אותן בסופו של דבר ואולי יסבלו פחות.
2. לא להעמיס. אותו אחד שמארגן את המשימות (זו לא חייבת להיות הקומונרית, אגב, אם כי כדאי שהיא תאשר את הרשימה) חייב להתייחס למדריכים כאנשים מאוד חשובים ומאוד עסוקים, כאלה שהזמן שלהם יקר. לא לייצר יותר מדי משימות בטווח זמן מצומצם אלא להשתדל לפרוש אותן על פני טווח רחב יותר. כדאי גם לוודא שאין כאלה שמסונג´רים באופן אוטומטי לכל מיני דברים רק כי הם תמיד מסכימים. אגב: באופן אישי אני חושב שיש משימות שלא רק הצוות חייב לעשות. לתורנות ניקיון של הסניף שמתחלקת בין קבוצות החניכים, למשל, יש ערך חינוכי משמעותי: זה הסניף של כולנו ולכולנו יש אחריות לגבי מה שקורה בו. גם החניכים בשכבות הגיל הגבוהות יותר יכולות לקחת חלק פעיל בתחזוקה של הסניף או בכל מיני פרויקטים בהדרכה ובהכוונת קומונרית והמדריכים שלהם. כך אפשר למצוא במקרים מסוימים פתרונות יצירתיים שמאפשרים להוריד מהגב של המדריכים עומס מיותר וגם ליצור רווח חינוכי.
3. להגביר מודעות. ההתמקדות של המדריכים בקבוצות שלהם היא כמעט מובנת מאליה, ולכן מוצדקת במידה רבה. זה התפקיד שלהם: הם מדריכים קבוצה! לכן כדאי להניח שהם לא מודעים לחשיבות של הסניף והצוות ולהשפעה הישירה שלהם על איכות והצלחת ההדרכה של כל מדריך ומדריכה. בהחלט אפשר ליזום סדנא או מפגש צוות ש"שם על השולחן" את העניין הזה ושבו מעלים את השאלה: למה בכלל אנחנו צריכים לתפקד כצוות? מה אנחנו מרוויחים מזה? כשהמדריכים יבינו שהמנהיגות שלהם נגזרת במידה רבה מהשייכות שלהם לצוות, ושהסניף הוא המסגרת שמאפשרת לקבוצה להתקיים במתכונתה הנוכחית, ממילא תהיה להם יותר הבנה של מה שקורה סביבם, ויותר מוטיבציה להשקיע בסניף ובצוות.
4. לא לשפוט. כמו שחשוב להתייחס לכל אדם בכבוד – כך גם למדריכים. גישה שיפוטית שמטיפה להם מוסר לא עוזרת בדרך כלל לגייס אנשים לפעולה. לכן קומונרית שאומרת למדריך משהו כמו "עזוב עכשיו את המשחק מחשב שלך, צריך לארגן את הטיול של שבוע הבא! זה הרבה יותר חשוב", בעצם עלולה לשדר מסר בנוסח: "אתה לא יודע להחליט מה חשוב ומה לא, אתה ילד קטן וחסר אחריות, ועכשיו אני אסביר לך בדיוק מה אתה צריך לעשות". אז מה כן אפשר להגיד? אפשר לדבר "עובדות": "יש טיול בשבוע הבא. צריך לשבת עם הצוות כדי להכין את המסלולים וכל הדברים. עכשיו אנחנו מתאמים זמן להיפגש כדי לוודא שכולם יוכלו להגיע". עכשיו הנחנו לפני המדריך עובדות, ואנחנו מאפשרים לו לבחור מה לעשות. מתי בא לו לשחק במחשב או ללכת לסרט ומתי הוא יכול לפנות זמן כדי להגיע לישב"צ, וזה ממש לא עניינו של הסניף מה הוא עושה בזמנו הפנוי ולמה. מה שכן – אם באופן עקבי יש מדריך ששום זמן לא מתאים לו והוא נורא עסוק תמיד בדברים אחרים ולא מצליח להגיע לישב"צים או למשימות אחרות של הצוות, תפקידה של הקומונרית לדבר איתו בפגישה אישית ולבדוק מה קורה. גם בפגישה הזאת, אגב, אין מקום לשיפוטיות או לחיטוט. להציע עזרה, ייעוץ, הכוונה? בוודאי, אבל לא לכפות. ולדבר עובדות: חובתך לקחת חלק במשימות במידה סבירה.
לסיכום: השאלה שלך מבהירה את חשיבות התפקיד של הקומונר/ית בסניף של תנועת נוער. חייב להיות מישהו שמנהל את ההצגה ומתאם בין כולם, ושבמידת הצורך גם מספק הסברים והבהרות על האופן שבו הסניף פועל. אין ספק שמדובר בתפקיד שמחייב הרבה רגישות מצד אחד ויכולת לקבל החלטות ברורות מצד שני. תמיכה במדריכים – אבל גם הצבת גבולות, שמונעת מצב של חוסר שוויון בולט בהשקעה של מדריכים בסניף ובצוות. אז בתשובה קצרה אי אפשר לכסות את כל תורת ניהול הסניף, אבל כן ניסינו לתת כאן כמה דגשים שאיתם אפשר להתחיל לחשוב על פתרונות.
בהצלחה!
אוהד
nuvy23@gmail.com
הצעה לקריאה נוספת: תשובה שמתייחסת באופן מפורט לחשיבות של הצוות והמסגרת הסניפית להדרכה של כל קבוצה בפני עצמה.
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=185977