שאלה
שלום קוראים לי נתאי..
ואני רוצה אם אפשר בבקשה לנהל איזו שהוא דו שיח(שאלות תשובות מן ויכוח) עם מישהו עדיף שינוהל עם אדם אחד בלבד...
אני רוצה לבדוק את ההשקפה ולהבין לעומק את עולם הציונות הדתית..ואני רוצה לעשות זאת דוקא דרך האינטרנט כי ככה זה יותר זמין לי ונוח לי...
שאלה ראשונה היא איך יהודי צריך להיראות בפרט?
ואיך עמ"י בכללתו צריך להיראות?
(האם כולם לומדי תורה? האם גם לעבוד וגם ללמוד תורה? או רק לעבוד?)
בתודה רבה מראש נתאי
תשובה
שלום וברכה!
אם אתה רוצה ניתן להתכתב איתי - אענה על שאלתך בשמחה בזמנים הפנויים שיש לי. את השאלות אתה יכול לשלוח דרך התגובות לשאלתך כאן או לאימייל ch.brisk@gmail.com
לשלאתך הספציפית:
בשטלה זו נחלקו התנאים - ר' ישמעאל ורשב"י בברכות לה:. ר' ישמעאל אומר שחייבים ללמוד תורה, אך חייבים גם לעבוד ולעמול - "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" . רש"י שם מסביר שהנהג בהן מנהג דרך ארץ מתייחס לדברי תורה, שאם תבא לידי צורך הבריות סופך להתבטל מתלמוד תורה. כלומר חייב אדם לדאוג לפרנסתו לפי הצורך ובזמנים הפנויים לקבוע עתים לתורה. זוהי הדרך האידיאלית! הרמב"ם בפאר הדור אומר שאסור לבקש צדקה או להשליך את עצמך כנטל על הציבור בשביל ללמוד תורה. פוסקים אחרים התירו לקבל מלגות לימודים, בתנאי שהציבור הנותנים חפצים בכך. מצד שני רשב"י אומר שחייבים כל הזמן להתעסק בתורה. אביי בגמ' בהמשך אומר שרבים עשו כר' ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"יח ולא עלתה בידם. מכאן אתה למד מוכרע שדרכו של רשב"י, ללמוד כל הזמן תורה ולהתבטל ממלאכה, אינה מתאימה כדרך הנהגת הציבור, אלא מדובר בדרכם של יחידי סגולה היכולים להרשות לעצמם עיסוק בלתי פוסק בתורה וגם ראויים לכך.
עוד מקור חז"ל אנו מוציאים בפרקי אבות פרק ב' משנה ב' "רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון, כל תורה שאין עמה מךלאכה סופה בטלה וגוררת עון". כוונת הביטוי "דרך ארץ" אינה נימוסים, אלא מלאכה ועבודה כפי שמתפרש מהמשך המשפט וגם כפי שראינו משמעות המושג בגמ' בברכות. מכאן אתה למד שלא טוב כל הזמן ללמוד תורה, אלא יש צורך במלאכה ועובודה וזהי הדרך הראויה. בהקשר לגמ' בברכות אתה למד שזוהי דרך מלך המביאה לקיום התורה ולימודה המתאימה כלכ עם ישראל גם אם יחידי סגולה אכן יכולים רק להתעסק בתורה.
הדוגמאות בדברי חז"ל הן רבות ולא אוכל למנות את כולם. בנוסף לכך אתה יכול ללמוד ממעשי חז"ל שכמעט כולם היו בעלי מקצוע ועבדו לפרנסתם - ר' עקיבא מכר עצים לפרנסתו, ר' יהושע היה פחמם, ר' יוחנן היה סנדלר ועוד דוגמאות רבות. גם ראשונים עמלו לפרנסתם - רש"י שכר ביין, ר' גרשום היה רופא וגם צורף, הרמב"ם היה רופא, הרמב"ן היה רופא וגם כאן הדוגמאות רבות.
מכאן אתה למד שהדרך האידיאלית היא לעבוד לפרנסתך, לקדם עולם ובזמנים הפנויים מעבודה ללמוד תורה. זוהי למעשה דרכה של הציונות הדתית - תורה ועבודה!
בברכה,
חיים דב בריסק