שאלה
שלום רב.
שמעתי לא פעם ולא פעמיים שהשם ברא את העולם על מנת להטיב. וכי כש"היה לבד" לא היה לא למי להטיב ולכן ברא את העולם ואת האדם.
השאלה היא כזאת.
האם לפי זה לא יוצא שהשם חס ושלום חסר? כלומר השם נצרך לבריאה על מנת להיטיב ואם לא היתה בריאה אינו יכל להטיב.
כיצד הדבר מסתדר עם דברי הרמב",ם "שכל הנמצאים צריכין לו; והוא ברוך הוא אינו צריך להם, ולא לאחד מהם."?
בתודה. השואל
תשובה
שלום
מצד עצמו לא צריך להם, מצד רצונו אשר ברא כן צריך להם. לכן אנו מתיחסים רק לרצון ומטה, ולא למה שקודם לו ששם עין לא ראתה אלקים זולתך. ומבחינתנו ד' רוצה שנבטא את שמו בעולם בהבעת רצוננו הפנימי שהוא התורה.
כל טוב