שאלה
שבוע טוב
דנתי עם חבר בנושא הבא וזוהי דעתי:
הרי כל מה שקורה לנו הוא בהשגחה פרטית ואין מקרה בעולם, ולכן אדם שמרגיז אותי - אסור לי לכעוס כי אז אני כביכול טוען שהוא זה שעשה לי ולא ה' (כל הכועס כאילו עובד ע"ז), אם כן יוצא שאדם שעושה לי טובה, אני לא צריך להודות לו כלל כי זה לא הוא אלא ה' (אני לא מדבר על זה שהדבר יפגום במידות שלי).
האם זה נכון??
תשובה
לנתנאל שלום
השגחה פרטית איננה שלילה של הבחירה החופשית של האדם, אלא ההבנה שכל אשר נעשה במבט לאחור מוביל לעבודת ד' ולטובה. אין זה סותר שכאשר אדם עושה כעת מעשה טוב או רע - יש לו אחריות עליו. אם אתה רוצה להעמיק בסוגיה ראה את הספר שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני
בברכה חגי