שאלה
שלום (ל)רב,
בעניין ההשגחה הפרטית והתפילה, מחד אני מאמין שהכל בהשגחה פרטית לפרטי פרטים ולא יפלא מה' דבר. מאידך אני מאמין שתפילה יכולה לפעול כמעט כל דבר.
השאלה היא איך אני מאחד אצלי את ה"מחד" ו"מאידך" שיהיו אחד?
הרי שהכל בהשגחה אז למה שאבקש דבר מה (בגשמיות מדובר), שמא הוא לא מתאים עבורי, למרות שנראה לי שהוא מאוד מתאים ?
איך אתפלל על כך שיוולד לי ילד, אולי זה לא חלק מהתיקון שלי ?
למה להשתדל כל כך אם נגזר עליי? פשוט התפילות שלי יהיו "ה', הטוב בעינייך עשה".
תודה מראש, אשמח לתשובה עמוקה
תשובה
שלום
ד' מוליך את המציאות כרצונו, ואנו ובחירותינו הם חלק ממהלך המציאות האדיר מאז בריאת העולם ושאיפת המציאות לתיקון.
כשיש גזירה על אדם והוא מתפלל, הגזירה לא חלה עליו מכיוון שהיא כונה למדריגה נמוכה והוא כבר נתעלה.
לפעמים תפילותינו אינן לטובה למרות שנראה לנו שכן, ולכן אנו אומרים 'ד' שפתי תפתח' שתפילותינו תהיינה מכוונות כרצון העליון.
התפילה לא נועדה לשנות את הרצון האלוקי אלא לעדן את רצוננו ולחדד את מבטנו על המציאות. בתפילה אנו מתאימים את השאיפה שלנו לאידיאלים האלוקיים (קיבוץ נדחים, חזרת השפיטה וכו'). התפילה כתובה כהשתפכות הנפש כלפי המלך, אך אינה באה לשכנע מלך אלא להתקרב אליו.
כל טוב