שאלה
כבוד הרב,
אני פונה אליך מתוך תסכול וכאב לב.
בעלי ואני, זוג טרי יחסית, נשואים כחצי שנה.
בעלי סטודנט ואני עובדת [מפרנסת יחידה] במשרה שלא מאפשרת לחסוך.
אנו גרים כרגע בשכירות ומקווים שבעז"ה בסוף לימודיו נעבור לבית קבע שנקנה.
כל זאת רק בעוד כשנה וחצי - בסיום לימודיו.
בעייתי היא כזו*
אני מאמניה שאני מוכנה ורצה כבר ילד משלנו.
ואני יודעת שכמוני- גם בעלי, אך הוא לא חושב שזה הזמן המתאים בכלל - מכמה סיבות.
1. אני מפרנסת יחידה וגם מזה אנחנו חיים בצנעה. אם אלד- בעלי עדיין יהיה בלימודים ולא יוכל לעבוד ולפרנס אותו ואת הילד.
3. בעלי לומד קשה מאוד ולא יוכל להתרכז בגידול ילד , לימודים ופירנוס יחד.
דברנו על זה לפני כמה ימים והוא אמר שנוכל להתחיל ולנסות להביא ילד לעולם רק בעוד כשנה! שיהיה לקראת סוף הלימודים - ואז כבר נעבור לבית קבע והוא יוכל להתחיל לעבוד ואני אוכל ללדת בשקט.
אני מבינה לליבו, זו מעמסה כלכלית עכשיו ורק יפריע ללימודיו.
מצד שני - שנה?! אני חושבת על ילד כבר עכשיו, אז לחכות עוד שנה? זה צורך ורצון טבעי שלי, ללדת.
אינני יודעת איך לומר לו כמה קשה לי עם הדחייה הזאת.
להביא ילד לעולם זו שמחה, אין לנו ספק, אבל אי אפשר להביא ילד לעולם כאשר אחד מבני הזוג איננו רוצה בכך כעת.
בבקשה, אינני יודעת מה לעשות, מה להגיד לו, איך לקבל זאת.
אשמח לקבל כל עצה שהיא.
תודה, ורק בשמחות.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום רב,
בשאלה זו שמעורבים בה גם מרכיבים הלכתיים וגם אישיים חשוב להיוועץ עם רב באופן אישי, ויהיה זה בלתי אחראי מצידי לקבוע מה נכון עבורכם מבלי להכירכם. באופן כללי אני חש הרבה הבנה והזדהות גם איתך וגם עם אישך, ודעתי נוטה שאתם צריכים להתפשר על משהו באמצע, כאשר הוא צריך ללכת לקראתך יותר. זאת הן בשל ההתחשבות ברצון העז שלך להפוך לאם בישראל, והן בשל העובדה שדחיית הריון איננה אידיאלית מבחינה הלכתית, ויש לעשותה לפי המינימום הנדרש.
ברצוני להוסיף ולבקשך: אל תעצבי ואל יירע לבבך, בעזרת ה' עוד תגיעי לרגע המאושר של האימהות, ובמבט לאחור ההמתנה הממושכת יותר תהיה בעינייך כימים אחדים.
כל טוב
רונן לוביץ