שאלה
שלום,
אני מוצאת כמעט בכל מקום תופעות שנראות לי כגילויים נוראיים של חילול ה', ולעתים מתקבלת אצלי התחושה שאין לי שותפים רבים בציבור בדתי בראיה הזו של הדברים. נדמה לי שרבנים מסויימים שיש להם "קהל" מאוד גדול ולרוב צעיר נוטים להעניק משקל רב מאוד לערכים שאני מכבדת את קיומם (למשל רצון של אנשים למחות על פינוי גוש קטיף), אך לשכוח את החשיבות של היותנו בני אדם המייצגים את רוח התורה בדרכי נועם- ולא להוקיע אלימות פיזית ומילולית- בהקשר שלההתנתקות אבל לא רק. את התהיה שמיד אעלה אני מעלה בעקבות זעזוע עמוק שלי מתגובות בynet של יהודים דתיים לפיגוע בלונדון- מישהו המגדיר את עצמו "יהודי מארץ הקודש" לא מצא משהו ראוי יותר מלומר "מגיע להם/ אני שמח לאיד" או משהו בסגנון, והוא לא היה היחיד מהציבור הימני הדתי שהגיב כך. לפעמים נדמה לי שבמלחמה על ערכים כמו מה שמכונה בפי רבנים צניעות או באמת חשוב מכך,קונפליקטים על ארץ ישראל (ובכלל לא משנה הדעה הפוליטית שלי כי כל דעה היא לגיטימית) נשכחה לחלוטין השליחות שלנו כבני אדם המובילים רעיון של צדק חברתי. איך קרה שרבנים מעודדים את הנוער לחסום כבישים ואף אחד לא קורא להם להתנדב בקהילה (אולי רק בקול ענות חלושה), איך קורה שיהודי דתי שבודאי שמע את קריאת התורה כמה פעמים יכול לכתוב שהוא שמח על הפיגוע בלונדון (אני גם כועסת על הBBC אבל מכאן ועד כזו שנאה יש שמים וארץ)ולחשוב שהקב"ה מגבה אותו? אני באמת מקבלת את התחושה שהחינוך הדתי והחברה הדתית אבדו את הדרך ואני מוצאת את עצמי פחות ופחות רוצה להזדהות איתה- בעיקר בגלל מה שנראה לי כחילול ה'. מאידך אני תוהה איזה מין חינוך אני רוצה לתת לילדי (שטרם נולדו אבל בכ"ז זה מטריד) אם החינוך הדתי מטיף לכל מה שאני לא מאמינה בו. שאלתי היא האם יש אנשי רוח ורבנים שרואים עין בעין איתי את המציאות ויאותו להוביל שינוי אמיתי, או שאולי אני טועה בראיית הדברים?
ושאל האחת לא קשורה בכלל- האם ישנם שני פירושים חסידיים שונים על התורה שנקראים "בית יעקב"? כי ניסיתי לאתר פירוש לפרשת שבבוע שידעתי על קיומו ונתקלתי במשהו אחר... תודה רבה שבת שלום וחודש טוב
תשובה
שלום
את צודקת, את צודקת, את צודקת.
רבנים רבים, ברצונם להאבק על ערכים חשובים ולהדגיש את נושא אהבת העם והארץ, מטפחים במקביל שנאה לזר ולכל מה שאינו יהודי. יש להסתייג מן התופעה וגנות אותה בתוקף. אך זה לא כל הרבנים, זה מיעוט. ואם הייתי רואה את מה שראית בynet הייתי בודאי מגיב בחריפות.
יש רבנים אחרים המתבטאים ביותר מתינות, גם אם הם מתנגדים להתנתקות. יש רבנים שאינם מתלהמים. אין בידי מספיק נתונים, אבל אני מקוה שהם הרוב. היה רצוי שישמיעו יותר את קולם.
צריך גם לדעת, שלפעמים, אין כלי התקשורת מעוניינים להביא לידיעת הצבור את קולם של הרבנים המתונים, זה מקלקל להם את התדמית שהם מנסים להדבק לרבנים.
בנקודה אחת אני חולק עלייך: הצבור שלנו, על רבניו, מחוייב לצדק חברתי ופועל למענו יותר מאשר על מגזר אחר במדינה. אלו דברים שיש לומר בקול רם. אין לצבור הדתי, על כל גווניו, על כל פלגיו הפוליטים, בין ימין ובין שמאל, ממה להתבייש בנושא זה. אם כי תמיד אפשר לשפר.
אין לך מה להתלבט לגבי חינוך הילדים שבע"ה יולדו. יש חינוך דתי על פי הערכים שאת מאמינה בהם.
בברכה
אלי כאהן