שאלה
לאחרונה נתקלתי בספר "הצפון התנכי" של מייקל דרוזנין.
רציתי לשאול מה יחס היהדות כלפי הצופן התנ"כי, האם ראוי לחקור את הנושא? ומה כאשר 'תחזיות' של הצופן מתבררות כלא נכונות?!
האם נכון לנסות ולחזות את העתיד כך? ומה לגבי ארועים שהתרחשו בעבר, ולכאורה נרמזו בתנ"ך- האם צריך להתייחס לזה ברצינות?
אני לא חושבת שהאמונה שלנוצריכה להיות תלויה בניסים והוכחות מהסוג הזה- אבל בכל זאת הייתי רוצה לשמוע תשובה רצינית בנושא.
תודה!
תשובה
שלום וברכה!
היחס כלפי צופן התנ"כי אפשר לבטא במילה אחת - הבל. עיקרון היהדות והתורה הוא לעבוד את הקב"ה, להגיע לשלמות האנושית הרוחנית ע"י הנחייה האלוקית שניתנה לנו בתורתנו הקדושה וע"י נביאינו וחכמינו ואין לנו עסק בתחזיות וגילויי עתידות. לכן אני מציע לעסוק בלימוד תורה, תיקון המידות וקיום המצוות ולא בהבלים כמו צופן התנ"כי שלא מקרב את האדם לייעודו ולשלמותו כלל. פשוט חבל על הזמן המבוזבז.
בברכה,
חיים בריסק