שאלה
לכב' הרב שלום. בתי הודיעה לזוגתי ולי לפני כחודשיים כי מזה כמה שנים שהיא לא שומרת מצוות. לאחרונה הודיעה לנו על רצונה להנשא לבן זוגה, בחור, שאף שהינו בוגר ישיבה תיכונית, כיום לא מקיים מצוות כלל.
זוגתי ואני שבורי לב מצער על בתנו שלא תקים בית דתי בישראל, למרות שהיא מצהירה כי מאמינה היא בבורא עולם, ושומרת כשרות וכן תשמור טהרת המשפחה. וכן בעלה לעתיד.
שאלתי: זוגתי ואני מביעים באזניה את הקושי העצום שלנו מצעדים אלו אותם היא נוקטת, ואף הודענו לה שאם היא ובעלה לעתיד לא ישמרו שבת, והוא יניח תפילין מדי יום, כאבנו יהיה כבד מנשוא ואף לא נאכל על שולחנם. בתי טוענת ששניהם מאמינים בהשי"ת, אך לא לפי תפיסת השו"ע, והרבנים, אלא לפי ראות עיניהם. אני חרד על גורלו של עם ישראל, ולא אתן שבתי תקים בית שלא נשמרת בו השבת ובעלה לא מניח תפילין. כבוד הרב, האם צודק אני בכך שאני מבהיר שוב ושוב לבתי שאם בעלה לא יניח תפילין ולא ישמרו את השבת בביתם, צער ההורים יהיה כה גדול עד כי מי יודע מה יקרה? הרי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה. גם אם ישמרו כל זאת כדי לא להעציבנו
תשובה
שלום
לא נראה ששיטה כזו תועיל בפועל חוץ מהעמדת פנים של בני הזוג.
ברכה והצלחה