המשך לימוד תורה לחילונים

שלום וברכה

אתחיל מהסוף: כאשר אנו מדברים על החומרה הגדולה של תלמוד תורה בלי לברך בתורה תחילה – צריך כמובן לראות גמרא זו מול האלטרנטיבות. לדוגמה, אם האלטרנטיבה היא לעבוד עבודה זרה או לעסוק בשפיכות דמים חס ושלום – אזי ברור כי עדיף ללמוד תורה בלי לברך בתורה תחילה. על כן, גמרא זו אומרת עד כמה יש חשיבות להעמיד את התורה במקומה הרוחני המכונן על ידי הברכה, אולם היא לא אומרת כי בכל מצב ובכל תחום עדיף לא ללמוד תורה במצב זה, ואסור לנו לשכוח את דברי חז"ל שמלמדים כי המאור שבתורה עצמה מחזיר למוטב.

לגבי שאלת הקווים האדומים: גם קווים אדומים יש לבחון בצורה מתמדת מול האלטרנטיבה. איני יודע לסמן אותם במדויק, אולם אני יודע כי קיימים שני סוגים של קווים אדומים. סוג אחד הוא הקו האדום הפנימי שלנו, בהכרעה שלנו שאנחנו בדבר זה איננו מוכנים להיות שותפים בשום אופן, מכוח ההיגיינה הרוחנית והמוסרית שלנו עצמנו. יש הרבה דברים שאנחנו לא מוכנים להכיל בתוך עצמנו כאשר מדובר בחיים הפנימיים שלנו.
קו אדום שני הוא קו אדום של תחומים שבהם אני לא מוכן עוד לשתוק. כדי לפרוץ החוצה צריך לעבור שתי נקודות בחינה. נקודת בחינה אחת היא האמנם התחום הזה הוא בלתי נסבל עד כדי אלטרנטיבה יחידה של התפרצות כלפי חוץ; בחינה שניה נוגעת לשאלת התועלת והנזק שבהתפרצות החוצה, וכמובן שלעתים כלל לא ניתן לשקול תועלת ונזק, אלא ההתפרצות באה.
נראה לי כי כאשר מדובר בקווים האדומים מהסוג השני יש לחלק בין שני תחומים. תחום אחד הוא עוול וניצול כלפי בני אדם, וכאן הקווים האדומים הרבה יותר נמוכים, ויש חובה לצאת החוצה ולהילחם ברשע ובעוול שנעשה כלפי בני אדם אחרים; תחום שני הוא אי-השתיקה בנושאים שבין אדם למקום, שבהם כאמור צריך אורך נשימה גדול יותר כדי לשקול נכון את מקומה של ההתפרצות.

כל טוב