שאל את הרב

המצב שלי האישי מדרדר..

חדשות כיפה צוות ישיבת פתח תקוה 29/04/07 02:59 יא באייר התשסז

שאלה

שלום רב!

לי יש בעיה כמו לכולם רק שאצלי היא הולכת ומחמירה ואני מרגיש כאילו נפלתי לבור שאין לו תחתית ואני לא מצליח לקום ממנו...

מזה כמה שאני הייתי בישיבה ולמדתי כל מה שצריך למרות שלא הייתי מהלמדנים הגדולים אבל יש לי בעיה שהולכת וחוזרת על עצמה כל הזמן..

אני רוצה ללמוד תורה ורוצה להתחזק ולא הולך לי ...

לא רק שלא הולך לי אני מדרדר עם זה שאני יוצא למקומות אסורים ועושה כל מיני דברים אסורים ואני יודע את האמת שאני רחוק ממנה ואני רוצה להתקרב ואני לא יודע איך עושים זאת ועם הזמן אני רק מדרדר למקומות שלא חשבתי בכלל שאני יהיה בהם... ועושה שטויות גם בבית וזה נורא מתסכל אותי כי אני לא רואה את עצמי ככה ומה לעשות פתאום אני עושה דברים שלא רצויים בכלל אני מרגיש שאני בבור שאין לו תחתית ולא רק זה אני לא יודע איך לקום ממנו ועוד משהו בגלל שאני מתבייש בזה קשה לי לדבר עם רבנים על המצב הזה וק"ו עם הוריי שיחיו' או עם חבריי לחיים..

אז חשבתי שאולי פה מישהו יוכל לעזור לי...

אני קצת קשור לאיזה רב במכון מאיר אבל לא משהו גדול ...אני לא יודע מה לעשות אני בסכנת אבדון אני פוחד מזה ואני לא יודע איך לקום....

אני מצטער מראש אם יש פה איזה משהו מלוכלך בשפה!!!

הייתי שמח אם מישהו יושיט לי ליד לעזרה מה לעשות בנידון??

למי אפשר לגשת..?

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום אחי.
ניגשת למקום הנכון. לפחות בשלב ראשון.
מבור שאין לו תחתית אי אפשר לצאת כי לא מפסיקים ליפול, אבל בעצם זה שכתבת כבר הפסקת את הנפילה, ואתה בדרך החוצה.
דבר ראשון חשוב הוא שתפריד בין החטאים שלך לבין עצמך. החטאים,למרות הרושם הרב שהם עושים עלינו- הם דבר חיצוני לנו שניתן לטפל בו ולמגר אותו.
הוכחה לכך אתה כתבת בעצמך: "...ואני יודע את האמת...", "...כי אני לא רואה את עצמי ככה ומה לעשות פתאום אני עושה דברים שלא רצויים...".
זה לא באמת אתה, כך שאם תעשה את הדברים הנכונים, ניצחת את החטאים.
עד כמה שהחטא הוא פסול ושלילי ולעתים מתסכל עד כדי הרגשת סכנת אבדון, תמיד אפשר לקום ממנו. זה איטי ולא קל, אבל תמיד קיים. ממה שפירטת יש דברים איתם קל יותר להתמודד- כמו לקבל החלטה מושכלת מראש לאילו מקומות לא ללכת אם הם לא ראויים. בד"כ זו לא החלטה של הרגע, ותוכל לשלוט בעצמך ביתר קלות. לגבי חטאיך האישיים אותם רק אתה יודע ועליהם אתה מתבייש לספר- תעבוד בשני מישורים- תנסה לשים לעצמך מחסומים מעשיים- אם מדובר בהחלטה לשבת X שעות מול המחשב ולא יותר, או אתרים מסוימים אליהם אתה לא נכנס. תלוי בתחום בו אתה נופל,
והמישור השני אחרי ה"סור מרע" הוא כמובן ה"עשה טוב"-
ככל שתהיה יותר זמן במכון מאיר,באווירה חיובית ותורנית עם אנשים שיכולים לשמוע אותך,וללמוד איתך דברים שתרצה או דברים שהם יציעו ככה תשתפר הרגשתך ותוכל לבנות בעצמך קומות חזקות שיעזרו לך להתמודד עם הקשיים והחטאים.

בראשית דבריי כתבתי שזהו השלב הראשון.
כדאי מאד כן לדבר עם מי שמכיר אותך וידע להבין אותך.
כמובן שיש דברים מביכים, אבל כמעט הכל ניתן להגיד בצורה כזו או אחרת כך שהשומע יבין גם אם לא תגיד בפירוש.
לך עם זה, הרבה לפניך ניסו והצליחו, ותזכור, שבמקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד...
כל טוב ובהצלחה.
אריאל.פ. (המשיב אינו רב)

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות